זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

הקונסול רפורט ךצירות הרוסית שבאיסטנבול, מגבוה הכריחו את הפחה והקאימאקאם להתענין בדבר. שניהם באו לכפר-סבא בלוית נכבדים ''לראות מה קרה''. אך כנראה לא התרשמו ביותר מ''המקרה הפעוט'', רגזו על שבגללו הטריחו והטרידו אותם, ולא עשו כלום למתנפלים. על זה הודיע פסקל מיד לקונסול הרוסי. זה טלגרף על כך לאיסטמבול. מקץ ימים אחדים הוזמן פסקל לטול-כרם אל הקאימאקאם, שם מצא אפנדי אחד, שהציג את עצמו כשליח של הוואלי מבירות, שנשלח לחסל את הסכסוך ''שמדברים עליו באיטמבול יותר מדי''... (כמובן, אחרי שהצירות הרוסית פנתה בטון חריף אל הממשלה המרכזית העותונומית, הופעלו חוטי הטלגרף בשקידה ונשלחו פקודות נמרצות לחסל את הענין בהקדם, כדי לתקן את היחסים המקולקלים עם המעצמה הגדולה שיש לפחד ממנה). השליח מבירות היה אדם בנון ובן-תרבות. בתיווכו הוסכם, שהכפר קלקליה ישלם למשפחת סוסנובסקי את הנזק שנגרם לה ושהשייך מקלקיליה עם משפחתו יביאו לכפר-סבא כבש לזבח-שלום, כפי המנהג הקיים בין הערבים בארץ, שהצד האשם בסכסוך חייב ללכת אל הנפגעים, לפצותם ולפייסם בזבח-השלום. טכס זה היה עלול להיות השפלה מרגיזה לאנשי קלקליה. לכן ויתר פסקל ברגע האחרון, מפני דרכי שלום, על הזבח והטקס, אך לא עך הפיצוי. השייך בא והביא את תשלום הנזק במטבעות זהב, שהניחם על השלחן בחדר מגורי משפחת אוסטרובסקי. מובן, שמשפחת הגנב ההרוג בקלקליה לא קיבלה אף פרוטה כופר לנפש בנה. כך למדו אנשי קלקיליה לזמן מה לקח, שלא תמיד כדאי להתנפל על היהודים.

ההתנפלות על כפר-סבא וכל מה שבא בעקבותיה פרסמו בעולם היהודי את שמו של ישוב זה, שמחמת חוסר בתים אינו ישוב. אלא מקום-עבודה מרותק למטעים ומרוחק מהישוב כל כך, שבעליו הוכרחו לנסוע בשבת מפתח-תקוה כדי להגן עליו.

115

זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא