כעת נחזור לעניננו.

במס המיוחד שהועד הטיל אז על בעלי הנחלאות בסך 5 נפוליונים זהב על כל חלקה, בנה הוד ב-1906 בנין אבנים, שהכיל שני חדרים למקום לינה לאנשים הבאים לעבוד במטעים ושלש אורוות לבהמות. (את הבנין הזה שינו ותקנו אחר-כך, כשלא היה בו עוד צורך למטרתו הראשונה, והוא שימש לבית-ספר. כיום נמצאים בו משרדי המועצה המקומית). ליד הבנין חפרו באר בעומק 17 מטר. את שאבת המים סידרו בגלגל ובשלשלת. היה צורך, בעבודת שני אנשים לסבב את הגלגל. גם שוקת הקימו ליד הבאר להשקאת הבהמות. ודאי לא היתה זאת הספקת-מים נוחה כמו היום. לא פעם קרו כל מיני צרות ופגעים כגון: ניתוק השלשלת באמצע השאיבה ומצב של צמאון עד להבאת שלשלת או חלק מפתח-תקוה, נקיעות רגלים בחור שנפרץ במכסה-הקרשים של הבאר, נפילת כלים וחבלים לתוך הבאר, שמימיה הודלחו בשל כך. - אולם לעומת המצב הקודם, הביאו בנין-האבנים והבאר הקלה גדולה בתנאי חיינו.

108