| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

פנים לא נמצאו פועלים שיסכימו לוותר על הנוחות היחסית שבפתח-תקוה ולצאת ''אל הישימון''. עובדה מדאיבה היא, שלא נמצאו פועלים בעלי חזון ומסירות ואמונה במדה מספקת. הוא התחתן לפני מנהלי הלשכה, שישתדלו לתת לו פועלים, לבל יוכרח להזניח את כרמו. אך הם ענו לו: אדרבה, טוב שהזנחה זו תשמש מופת לתעמולה בעד עבודה עברית, שנוכל להכריז, כי חבר משלנו ויתר על התנחלות מסודרת ובלבד שלא יעבור על מצות ''עבודה עברית''. החברים מנהלי הלשכה השיגו את מבוקשים (שאגב יכלו להיות להישג זה גם תוצאות הפוכות: להפחיד יהודים מהתנחל על הקרקע, שכן יהיו נתונים בסבך בין הדרישה לעבודה עברית ובין ההכרה להפקיר את רכושם לחורבן). מונצ'יק החזיר לדודו מר מרגלית את המתנה שקיבל ונכנס לעבוד במערכת ''הפועל הצעיר'', אך לא כל אחד יכול לעשות כך גם אותי תקפו באספת ''הפועל הצעיר'' על שאני מעביד פועלים ערבים. עניתי להם: ''אם חברינו אינם רוצים לוותר על צלחת מרק חם בפתח-תקוה וללכת לעבוד בכפר-סבא, גם אני אינני רוצה לוותר על כרמי ולהזניחו'' - לעומת זה ויתרתי על חברותי ב''הפועל הצעיר''. - מונצ'יק החזיר כאמור, את הקרקע לדב מרגלית. זה לא יכול לטפל בכרם, בהיותו עמוס עבודה במשקו בפתח-תקוה. הוא הציע לי את הכרם למכירה ב-110 נפוליונים. הכסף שנשאר לי בבנק אפ''ק לא הספיק לכך, והנה עלתה אז ארצה אחותי תקוה (שנשאה אחר-כך ליצחק גרזון) והביאה עמה מעט כסף. היא השתתפה אתי בקנית הכרם, שהועדר על שמה בספר-האחוזה של הועד ביום ב' כסלו תרס''ט. אחרי זמן-מה השתקעה ביפו, כי בעלה מצא שם עבודה קבועה בדפוס ''הפועל הצעיר''. אז קניתי ממנה את חלקה בתשלומים אחדים. במשך זמן קצר ניכשתי את היבלית מהכרם, הבאתיו למצב של פריחה עד שהיה לאחד הכרמים היפים ביותר. בשנתו הרביעית, הראשונה ליבול, הניב עשרה קנטרים שקדים. 101