יא. הנפלות הז'נדרמים ותפיסת כל הגברים
בערב שבת אחד באו פתאם ז'נדרמי-טול-כרם - שהיו מוצצים תמיד את לשדנו, - לכפר-סבא והתחילו לסחוב את כלנו. מגרשים אותנו, לאן? מדוע? על השאלות האלה לא קבלנו תשובה. אח''כ עזבו אותנו, ונשארו לנים בכ''ס ואוכלים ושותים על חשבוננו כמו תמיד. אבל בבוקר השכם התנפלו פתאם על כל הבתים והאהלים והוציאונו בעודנו ישנים, ואסרו את כל הגברים מנער ועד זקן, רק הטף והנשים השאירו, וכן אספו את כלנו לבית-הכנסת של אקליפטוס שלנו, ושם העמידו סביב משמר, ואחדים מהם הלכו לאסוף את הנשארים. הז'נדרמים שמרו להם עלינו, ואנחנו התפללנו לנו בבית-הכנסת כמו בכל שבת. רוב הקהל בפרט הזקנים התפללו להם במנוחה, בחשבם מה יעשו לנו? האם יקחו אותנו בני 80-70 שנה לעבודת- הצבא? אבל לא כן אנכי. לבי פחד פן חפצים ךהרשות לשכנינו להתנפל על הכפר, ומטעם זה אסרו כל הגברים בכדי שלא יהיה מן שיגין על הנשים והטף, ועל מעט23
