אנו עולים ושבים, מאת שמעון קושניר
דבר, 16 אוגוסט 1934
(דפים מפנקס)
''אנו עולים ושבים''
שוב סדרו אותנו לעבודה אצל הנציב, יחד עם שיירת אסירים אחרים.
נצטוינו להעביר עפר במריצות. הדרך היא במורד ההר, והשוטרים עומדים לכל ארכה ונוגשים ב''יאללה'', ואנו יורדים ועולים. הירידה קשה, כי המריצה סוחבת אותך בכוח רב, ואחר הירידה יש צורך בעליה שאף היא לא קלה. ותוך כדי הובלה במורדי הגבעות ליד הארמון המתנשא על סביבותיו, כשהדגל הבריטי מתנופף עליו לכל ארבע רוחות השמים - נפנית העין אל הערבה המעורפלת ואל הרי מדבר יהודה, עם שלדי הכפרים שבתוכם. שם חויה גם מולדת הנביא מענתות, שהוטל אלי כלא ביד אחים אכזריה. ורוחו עוטפת אותך. ימי קדם רחוקים משתזרים בימי תוהו אלו.
המפקח לא עצר ברוחו והרביץ באחד האסירים. הלז הרים קולו והתקומם: ישר לנציב ילך ויתלונן. הפעם חש את קרבת הצדק ומקום לדרוש עלבונו. את שכרו קיבל מיד - מהלומות נוספות.
בקרב האסירים העובדים עמנו - זקנים היושבים בבית הסוהר. אחד מהם התאנח וסח בלחש: ''מוסלמים'' הם נקראים, ואין אלוהים בלבבם. מה הנגישה הזאת באחיהם? האין די להם בשמירתם, שלא נברח, ובכל העמל הזה בעד ככר הלחם? והעבודה לא תברח, לא היום ולא מחר. הן לפנינו עוד שנים של כלא. ואסירים יבואו תמיד וימלאו את מקום היוצאים. לעולמים...''
בששאלתיו על מאסרו נאנח שוב, והוסיף: ''אין צדק בעולם הזה ואין אמונה באדם. שומרי הצדק נקנים בשוחד הגנבים הגדולים ובעלי התרמתי אתם יד אחת. ואותנו הקטנים ישימו בכלא''.
בית קפה היה לו ועליו פרנסת: משפחה גדולה וילדים. ''נכנס אלי מכר ידיד, וביקש לעשן חשיש, כי מרה עליו נפשו והוא רוצה להפיג את עצבונו. נזהרתי ואמרתי לו, כי אפס החשיש ואיננו. הפציר בי והבאתי לו מהחוץ. מיד מסרני לדין. נדונותי לשנתים עבודת פרך וקנס כסף עצום - שלושים לא''י''.
והמסחר בחשיש נפוץ מאוד. הסוחרים הגדולים מתעשרים בו, ושותפים להם שומרי הסדר. ורק עלינו הדלים יכבידו עונשם.''
גערת השוטר הפסיקה את שיחת הזקן, שמצא מקשיב המשתתף בגורלו ומסכים לחלוטין להשקפת עולמו.
עלינו וירדנו במריצות בשבילי ההר. הובאה אדמה מרחוק. פני ההר מתחדשים בעמל אסירים, אסירי עוני ודלות של העם השכן ואסירי תקוה...
ירושלים על מקדשיה ומסגדיה נשקפת במצבת זכרון לחזון תקומה שגלה, שנאבק דורות בנכר. ובלב הולמת בשורת השיבה. ביסורי מלחמה לשחרור ולגאולה אל עצמנו אל מקורנו. עולים ויורדים, עלים ושבים.
ירד היום ואנו מוחזרים לכלא. נקודת מבחן היא. כור מצרף לחשבוננו והחשבון לא נגמרץ
ש. קושניר