שעורי הסתכלות: וידיעת המולדתשם לכלי -התעמלות ידוע, מפני שכלי זה דומה בצורתו ובמדה ידועה גם בתכליתו לכבש שבספינה (עיין שבת קכ'ב), וכיוצא בזה. מלים שהתאזרחו בספרותנו ובדבור למושגים ידועים לא חששנו מהשתמש בהן למושגים הללו גם בשעה שידענו שהן מוטעות, כגון: 'שרוול', 'סייח', 'צב' וכיוצא בהן. כי העקר בלשון הוא סוף סוף ההסכמה הכללית. כן לא נמנענו מהשתמש במלים שנתחדשו ע''י טובי סופרינו החדשים וגם באלו שנתפרסמו ע''י ועד הלשון בירושלים*) גם בשעה בחדושיהם עדיין לא נתפשטו בקהל.בבאורי המילם השתמשנו במלונים של החכמים: בן-יהודה - מלון הלשון העברית הכרכים א, ב, לוי, דלמן, קהוט, שטינברג ופין, ובנוגע לכתיב סמכנו בעיקר על בן-יהודה ודלמן. ראינו להקל את השמוש בספר והוספנו בסופו רשימת המלים הבלתי שכיחות והמחדשות שנמצאות בו ובצדן תרגמן בגרמנית בצרפתית וברוסית, ושמות בעה''ח והצמחים שיש לטעות בפירושם או במינם צינו גם את שמם המדעי ברומית בשולי הגליון. כדי שיהא הספר מועט המחזיק את המרבה, בקשנו לצמצם, עד כמה שאפשר, בהרצאת החמר, ולפיכך נמנענו ע''פ רוב מהרצאות מקשרות שלמות והסתפקנו ברשימות מקטעות או במלים בודדות לשם תאורי העצמים, ובסגנון של הרצאה מתארת השתמשנו רק במקום שראינו הכרה בדבר. אולם אופן זה של הרצאה חייב אותנו לסדר את החמר בכל שיחה ושיחה סדר קבוע, כדי שיקל למורה למצא את מבקשו בכל פעם. אבל אל למורה לראות בסדר זה של החמר עפ''י הסעיפים ''שם'', ''מושג'', מקום', וכו'' אפילו רמז כל שהוא לסידור השיחה במחלקה. סדור זה צריך להעשות עפ''י נקודות השקפה אחרות לגמרי, כמו שמבאר מבוא ונראה גם עפ''י ''השעורים לדגמה'' שבספר. אך לעומת זה ימצא המורה גם בתוך ה''חמר'' רמזים והזכרות לדרכי באור שונים בדמות השואות ושאלות ליחסים הפנימיים שבין תנאי החיים של בעה''ח והצמחים ובין מבנה גופם, וכיוצא באלה. בסוף כל פרק יש סעיף בשם ה''שיכים''. בסעיף זה נכנס החמר שאי אפשר היה לצמצמו בתוך שאר הסעיפים: ומובן שאין מזה משמע שחמר זה ערכו פחות מהחמר שבשאר הסעיפים. הידיעות וההערות אשר, לפי דעתנו, אינן מתאימות לגיל זה של תלמידי השנים הראשונות, אבל מפני טעמים שונים מצאנו בכ''ז לנחוץ לתתן לפני המורה, נסגרו בשיחה בסוגרים מרבעות*).
*) רשימת המאכלים של ''ועד הלשון'' נתפרסמה לאחר שנדפס החמר ל''שעורי הסתכלות'', ולפיכך לא כל שמות המאכלים הנזכרים בספרנו מתאימים לרשימה זו. |
ד'
