שעורי הסתכלות: וידיעת המולדת

בנוגע לעבוד החמר הסתפקנו ב''שעורים-לדגמה'' אחדים, רק כדי להראות כיצד אנו מתארים לנו את אופן עבוד החמר הגלמי שבספר; אך לעמת זה ראינו צרך בדבר לתת בראש הספר את תורת לימוד ההסתכלות וידיעת המולדת, כדי להעמיד את המורה ברשות עצמו ע''י ברור עקרי הלימוד הזה, תולדות התפתחותו ושטת הוראתו. אמנם התכלית השמושית של הספר לא הרשתה לנו להרחיב בענין זה כפי הצרך והיינו מוכרחים להסתפק רק בהצעת תמצית התורה ההיא, אעפי''כ מקוים אנו שגם בצורה מצמצמת זו יספיק ה''מבוא ללמוד ההסתכלות'' לעורר את המורים שיתעמקו בשאלות הנוגעות ללמוד האמור, בכדי שתעשה עבודתם מתוך הכרה ברורה והבנה פסיכולוגית.

אולם החלק היותר הגדול של הספר הקדש ל''חמר לשעורי הסתכלות''. בחלק זה נאסף חמר רב לקע''ה עצמים ועינינים שבסביבת הילד, שמהם יוכל המורה לברר לו די תוכן לשעוריו במקומות ובזמנים שונים. ורב מאד הוא החמר הנאסף לכל עצם וענין, כי השתדלנו לתת את כל הפרטים שאפשר לשוחח עליהם עם הילדים, למען יהיה כל החמר הזה לנגד עיני המורה ויברר ממנו את המתאים לצרכי שעורו לפי תנאי מקומו, זמנו והתפתחות תלמידיו ולפי התכלית שהוא מציג לשעורו; אבל בשום אופן לא היתה דעתנו שהמורה יציע לתלמידיו את כל החומר הזה עד תמו.וכן בהרבותנו בשמות ובפעלים לא היתה כונתנו שהמורה יפטם בהם את תלמידיו, אלא שיוכל להשתמש בהם לכשיהיה לו צרך בדבר, אם בעת השעור או בשעת ההסתכלות החפשית של הילדים מחוץ לשעור, וידעו הילדים לסמן כל מושג בשמו הנכון ולא יצטרכו להסתפק במלים כלליות המביאות לידי עניות הלשון וטשטוש המחשבה. ואנחנו השתדלנו לקבץ את הנפוצות באוצרות ספרותנו, למען ימצא אותן המורה מוכנות לפניו ולא יצטרך לבטל את כחו וזמנו על חפושן. אולם לא תמיד מצאנו את מבוקשנו מן המוכן בספרותנו והרשינו לעצמנו גם לחדש מלים, אלא שעשינו זאת מתוך זהירות רבה ורק אחרי שיגענו ולא מצאנו בספרות את הבטוי הרצוי לאיזה מושג ידוע. ויש שקבענו מובנים חדשים למלים שבתנ''כ ובלמוד על יסוד קרבת המושגים ושרשי המלים, כדי שיהיה לכל מושג שם קבוע. למשל את המלה ''כבש'' קבענו