Davar newspaper clippings

דבר,יום ששי די סיון הרצ''ד, 18 במאי 1934 , תוספת לגיליון 2737

דבר, יום רביעי בי סיון תרצ"ד 16 במאי 1934, תוספת לגיליון 2736


העברית, שנבנתה במאמצים וקרבנות רבים במושבות השרון. פרצה זו, שנתגלתה באי-אלו פרדסי כפר-סבא, עלולה לערער את אחד היסודות הראשיים של בנייננו הלאומי וחותרת תחת מלחמתנו המתמדת להרחבת העליה לארץ.

'הוועד הפועל קורא לאיכרי כפר-סבא, שיחד עם חבריהם בשרון עמדו עד כה בנסיון עבודה עברית ושימשו מופת לכל הישוב בארץ בנאמנותם לעיקר חיוני זה, לבל יתנו יד להרס וחתירה. בשם כל התנועה הציונית דורש מהם הוועד הפועל להחזיר את העבודה העברית על מכונה בלי כל תנאי והגבלה.

,בשמירה מלאה על העבודה העברית רואה הוועד הפועל הציוני חובה ראשונית שאינה ניתנת לשיעוריו, כי גורל העבודה יקבע את גורל עתידנו הלאומי בארץ.

'הוועד הפועל שולח את ברכתו לכל מקיימי העבודה העברית ולוחמיה. 'הוועד הפועל מטיל על הנהלת הסוכנות לבחור יחד עם הוועד הלאומי ועדה שתבוא בדברים עם הגורמים המעוניינים בדבר סידור כל השאלות השנויות במחלוקת וסיפוק הדרישות הצודקות של שני הצדדים, באופן שעיקר העבודה העברית יישמר במלואו, לרבות גם עבודת הקטיף, והשלום במושבה יושב על כני'.''

הצעת הקול-קורא נתקבלה, והיא אושרה גם בהחלטת הוועד הפועל הציוני.

ההסכם שלא נשמר

שמחה גדולה הקיפה את כפר-סבא והדיה הגיעו לכל קצות הישוב. בהיחתם ההסכם, בשעה 1 אחר חצות, ב- 15 באפריל 1934 , אחרי משא-ומתן שנמשך שש שעות רצופות, בין התאחדות האיכרים והוועד החקלאי לבין נציגי הוועד הפועל של הסתדרות העובדים, המרכז החקלאי ועמו מועצת הפועלים (השתתפו גם נציגי ארגוני עובדים אחרים : ''הפועל המזרחי'' ו''העובד הציוני'' ואף בית''ר). בהסכם נקבע, שעל הפועלים להפסיק את המשמרות ושעד יום א' הבא, על האיכרים להודיע כמה פועלים דרושים להם לעבודה. על כל האיכרים להתחיל להעסיק רק פועלים עבריים. עם חתימת הסכם זה הוחזרה עטרת העבודה העברית לכפר-סבא. שוב נענו מאות פועלים, מתל-אביב, מירושלים, מחיפה, מן המושבות ומהקיבוצים לקריאת ההסתדרות והתגייסו לעזרת העבודה בכפר-סבא.

ימי השמחה והמנוחה לא ארכו. בטרם תם השבוע הראשון להסכם החלו

182


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא