| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
כמעט כל החולים היו מאלה שהוצאנו מהארוה, ואחדים מהם היו סתם חולים כרוניים שהביאו עוד מחלתם מיפו, או ממקום מולדתם בחוץ לארץ. וככה התקיים בית החולים הזה והביא תועלת רבה למהגרים שבכ''ס , עד בוא הצבא הטורקי ששב מהסאץ אחרונית בר''ח כסלו תרע''ח, ואז כשגרשו את כל התושבים מבתיהם גרשו גם את החולים מבית-חולים והושיבו בו אפיצרים ואנשי צבא. ככה נהרס ביה''ח , ורוב חפציו וכליו נלקחו ע''י הצבא הטורקי שישב בו.

ד. מנוי בא כח תמידי בכפר-סבא מצד והה''ג בפ''ת.

בין המהגרים התעוררה איזה התאוננות נגד הועד המקומי בכ''ס, ואע''פ שאחדים מהם כמו ה' צ. סלור וברוך פריבר עבדו באמת במסירות, אבל סוף סוף לא הכירו היטב את הקהל ושנית לא טעמו הם בעצמם טעם גלות. ובכן התאספו המהגרים לאספה-כללית ודרשו, שועד ההגירה המרכזי ימנה את פקידו מ. קליונר, באופן תמידי בכ''ס, שישב באופן קבוע באוהל, כמו כל המהגרים, ולא שיבוא, שנים שלשה ימים בשבוע, ושאר הזמן יעבוד בפ''ת במשרד הועד המרכזי. שלחו משלחת לפ''ת להציע את הדרישה הלזו. ואחרי שועד ההיגרה בכ''ס עיין בדבר ומצא שבאמת צדקו מהגרי כ''ס שנחוץ להםאיש משלהם, מהגר כמוהם, ושכבר הכירו את עבודתו במשך שני החדשים, ניסן-ואייר. מנו אותי בתור בא כחם. והנה נוסח המכתב שנשלח לכ''ס ע''ד מנויי באופן קבוע, בתור בא-כח ועד ההגירה המרכזי בכפר-סבא:

9

  מגלת כפר-סבא, מאת מנחם קליונר

9


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא