בעצמו בעזרת בני ביתו. היו גם כאלה שגזרו אחד לשני לבנות לו את סכתו והתנור של טיט שבנה לו כ''א ע''י אהלו לבשול, ויש גם שעשו להם תנורים גדולים לאפית לחם. החיים הסתדרו לאט-לאט ורק עבור החלשים והמשפחות שאין בהן גברים הוכרחתי לשלם עבור בנין אהלים מקפת ועד ההגירה. בניתי גם לי אהל ל''משרד'' ששם ישבתי ועניתי לקהל, חלקתי את-התמיכות, וכל עניני הועד נחתכו שם. אחדים מהמגרים התישבו בארוה הכללית של המושבה, אבל תיכף חלו במלריה, והכרחנו להוציאם בע''כ ע''פ פקודת ה' סלור, ה''רופא''-והרוקח של המושבה, ולהושיבם באהל, ולסגור את הארוה בחוזק יד. בזמן ההוא חלו המהגר מאיר ספיר ואשתו במחלה אנושה ונפטרו שניהם. וזה הכאיב את לב כלנו עד מאד. ג. יסד בית החולים אחרי שקרו מקרים של מלריה אחדים עלה בדעתנו ליסד בית חולים, והשתדלנו אצל ועד ההגירה המרכזי בפ''ת שיקציבו לנו תקציב מיוחד לזה ומלבד זה ימסרו לרשות ה' סלור, שקבל ע''ע לנהל את ביה''ח, את המטות והמצעות, ולבנים הנחוצים לזה, ובישיבה הראשונה דנו ע''ז והסכימו להקציב לע''ע 50 לירות טורקיות ניר לחדש ומלבד זה מסרו 8 מטות והדרוש להן מצעות ולבנים שהיו נמצאים אצל גבאי ביה''ח שביפו ה' ש. רוקח והעברתי את כל זה לכ''ס ומסרתי לידי ה' סלור. יחד עם זה הבאתי את כלי בית התבשיל שביפו, ובעמל-רב סדרנו בזמן אחד גם את בית החולים, קודם של 8 מטות, ולבסוף הגדלנו אותו עד 12 מטות.
8
|
|