ובאחרונה שבנו גם אנחנו. כשבאתי ליפו ועבדתי ברחובות נוה צדק ונוה-שלום, יצאו לקראתי ''מכרי'' המהגרים שכבר הסתדרו במשך השבועות האחדים וכולם קראו אלי: ''שלום, ה' קליונר! בוא הכנס אל ביתנו, ותראה ותשמח תחת הצער והתלאות, שהצטערת וסבלת עבורנו. לא נשכחך לעולם, ה' קליונר! תוכל להיות שמח, כי אין לך אף שונא אחד בין כל האנשים שבאו אתך במגע, ובמקרים שכאלה קשה מאד לצאת מבלי שתהיה תרעומות למי שהוא על העוסק בצרכי צבור. ואתה נכנסת ויצאת בשלום, וזה חלקך מכל עמלך''...

הקול שהמהגרים הפיצו ע''ד עבודתי במשך ההגירה עורר את חברי ועד העיר יפו להשתדל להכניסני לתוך משרד הועד ולמסור לי את הנהלת ועד-המכלת. ואח''כ הטילו עלי גם את קבלת המהגרים שבאו מהגליל וסדורם ותמיכתם בכסף. גם את התמיכות לעניים המקומיים ולהמהגרים שלא הספיקו להסתדר עדיין כהוגן. וככה

75