| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
כל הפקידים וכל האנשים האמידים עזבו כולם את חדרה מבלי לדאג כלל לנותרים. אבל אני פניתי אליהם והבטחתי להם ''שלא אעזוב בשום אופן את המקום עד שלא אשלח את המהגר האחרון עם חבילתו האחרונה''. אחרי שמר אשכנזי שב, הצהיר גם הוא להם כמוני והרגענו קצת את רוחם הזועף. כן עבדנו יחד עם מר אשכנזי בשיבת המהגרים עד גמירא. וכן נשאר גם מר פרילקורט פקיד עבודות-צבוריות בכ''ס, ועזר לנו בסדור השיבה שארכה שלשה שבועות. ימים קשים היו לי הימים האלה, עבדתי יומם ולילה ולא ישנתי רק שעות אחדות, מאור הבוקר עד 2 בלילה, עבדתי יען כי עלי היה עוד פעם למלא את מקום כל הפקידים שעזרו לנו קודם, ועכשין עזבו את המקום. חלקתי את התמיכות, דאגתי לחולים, מכיון שנשארו בלי רופא ובלי חובשת. בית החולים נסגר מאין הפרסונל שהיה משמש שם, שכבר נסע. דאגנו להשגת עגלות - וגמלים וסדור המהגרים על כל עגלה לפי מספרם ולפי חפציהם, בכדי להתאים איזה אנשים עם חפצים יכולים לעלות על עגלה אחת. והרבה זמן לקחה ממני כתיבת הבקשות לרשיון למושל הצבאי בטול-כרם, ותעודה לכל מהגר בפרוטרוט ממספר נפשותין ושנותיהם, ושהוא מהגר יפואי או פ''ת. ומכיון שלא היה אף אחד שיודע אנגלית שיעזור לי בזה, וכן נפלה כל העבודה הזו עלי. וכן לנהל את הקופה של הועד, כמו שהייתי במשך כל הזמן מלבד מזכיר גם גזבר בפועל, אע''פ שהגזבר האחראי לפני הועד היה ה' אשכנזי, חבר הועד המרכזי. בית-התבשיל נסגר, והמחסנאי נסע, והוכרחתי להעשות גם 74
|
|