י. הגרושים ותפיסות ה''פרר''
בא ר''ה תרע''ט, וכיון שנכנסה השנה הזו התחילו הגזרות בזעף, ובעיקר הגרושים התכופים מפ''ת. מתחילה גרשו רק את מהגרי יפו, ובתוכם גם הרבה ירושלמים שישבו שם. גרוש אחרי גרוש וגזרה אחרי התחילו, ואחד היה גדול מחבירו ואחת גדולה מחברתה. באותו זמן התחילו גם ה''מודיר-פוליס'' הירושלמי וסיעתה דיליא לעבור במושבות יהודה ולתפוס את היהודים המשתמטים מעבודת הצבא. ואע''פ שהיה חוק שמהגרים פטורים מעבודת הצבא, הלא לא שמו לב לחוקים, אלא נתקבלו פקודות להציק ליהודים עד כמה שאפשר, ובכל מיני עצות. בחימה שפוכה התנפלו פתאם על מושבות שונות, ואסרו את כל אלה שהיו בגיל עבודת הצבא, או שהיו להם פספורטים של איזה נתינות מסופקת או חשד אחר ובתפסו ואסרו, והכו, וענו, עד אין סוף ואין תכלית.אמנם אנחנו חכינו שבודאי יבאו גם לכ''ס והעמדנו צופים על ראשי ההרים מכל הצדדים, עם''סמרטוט לבן'' מורם על גג אהל שעמד על ראש ההר, וכשהורידו את ה''דגל הלבן'', אז כל הפררים ברחו תיכף ליערות
21
