| | התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
כל ערבי ובדואי איך הם עושים בחורף, נודע לי ממין אהל שכלו רק גג אחד בלי כתלים, עשוי מהעשב חילפה, המצוי לרוב בכל הסביבה, והראו לי דוגמא של אהל שכזה, שנעשה ועומד כבר שנים אחדות וגשם לא עבר דרך גגו. התיעצתי עם מר סלור, וגם הוא הסכים לזה, הודעתי תיכף לועד המרכזי בפ''ת, ובאין ברירה הסכימו גם הם לזה. ובכן התחלנו בבנין אהלים שכאלה ובמשך איזה שבועות כבר עמדו כ-60 אהל מוכנים, ואלה שמפחדים מהגשם נכנסו כבר להאהל הזה הבטוח מהגשם ומהקור. ברוב האהלים עשינו גם ''מטות'' מענפי אקליפטוסים. עוד טעם היה לבנין האהלים, מפני שבנין הבתים עורר מאד את קנאת השכנים, והממשלה המקומית, מפקד הז'נדרמיה והקימקם, התחילו לבקרנו לעתים קרובות מאד, ולבסוף התחיל גם הפחה לבוא, ואסר את בנין הבתים, וכמובן עלה לנו ההיתר בכסף רב ומלבד זה היינו צריכים להשתמר מביאתם הפתאומית, והעמדנו משמר במקומות אחדים על גבעות עם שמרטוטים לבנים בידיהם. וכשראו שרוכבים באים - נפנפו ב ''דגל לבן'', במו שקרו את זה, ובין רגע עזבו כל הפועלים את העבודה. כמובן, הרבה פעמים טעו השומרים והעמידו את כל עבודה בבנין הבתים ועשית לבנים לחנם. ועבודה שכזו שבכל רגע ורגע הפריעו בעדה, קשה היא מאד. ובכן הסכמנו הבתים. יותר לבנין אהלים שעליהם לא חל כ''כ האסור כמו על בנין גם לא היו לנו די רעפים במה לכסות את הגגות לוא היינו בונים עוד בתים. הרבה מהמגרים היפואים שגרו בפ''ת התישבו בתחילת החורף בכ''ס, בעיקר אחרי הגרושים מפ''ת, 20
|
|