הצעת היו''ר מתקבלת
בועדת החגיגה נבחרים: ה'ה בורוכוב, גטמן וסוקניק.
ציונים התלמידים
היו''ר: לפנינו עומדת השאלה באיזה אופן לסמן את התלמיד בתור תלמיד, כלומר באיזו צורה. שנות מהו הקו והמשקלת בהערה התלמידים. מורי פ''ת לא הרשו לעצמם להחליט מי הוא התלמיד העולה למחלקה גבהה. ובעיקר עלינו לדון אם מודיעים לתלמידים את החלטותנו בנדון זה.
ה' ריבלין: אין לתת ציונים לתלמידים בזמן הזה, משום צער אלה שאין להם ציונים טובים. שנית, אין המורים יודעים בדיון מה סיבו של התלמיד אלא מן הזמן האחרון. אבל בכל זאת הלא צריך לקבוע איזה ספר בשביל המורים הבאים בבית הספר העתיד להפתח בחרף. בכל אןפן אין להודיע את הפרטים האלה לתלמידים.
ה' בורוכוב: אין אנו יודעים באיזו מדה מודדים את התלמידים. בבית ספרנו ואת מי אנו מחשבים לתלמיד ואת מי לא.
הקשר בדבר העלאת תלמיד הוא בזה שאין המורים יועים את התלמידדים אלא זמן קצר, אולם יש מורים היודעים את התלמידים עוד מבתי ספר הקודמים ועל אלה התלמידים [???] משפט נכון בכל אפן ודאי שהשנה הזאת תחשב לשנת למודים לתלמידים, אולם אין להודיע את הדבר לתלמידים.
ה' גטמן: צריך להשאיר לכל ילד איזה זכרון מביה''ס הזה, צריך לתת לתלמידים איזה תעודה ולתת להם איזה ציונים כלליים ובזה נצא ידי חובותנו לחובת המורים בפ''ת.
ה' סוקניק: תומך בהצעת ה' גטמן וחושב שצריך להדפיס תעודות בנוגע להעברת תלמידים עלינו לקבל החלטה:
מעבירים את כל התלמידים חושב הכללי הוא רע למדי ואין להחמיר בהעברת התלמידים.
ה' יונה: צריך לקמץ ההוצאות. אנו מבזבזים יותר מדי בכסף צבורי. בנוגע לתעודות, צריך לקב בהוצאות ולא לתת תעודות.
