השר ספיר במפעלי מג'ם ובגומאויר

השר ספיר במפעלי ''מג''ם'' וב''גומאויר''


חקלאות

עיר הטובלת בצמחיה ובירק

כפר-סבא, אף כי קיבלה מעמד של עיר, לא נטשה את כפריותה. 7,000 דונאם משטחה מוקדשים לגידולים חקלאיים ומאות משפחות מתפרנסות מהחקלאות. החקלאית היא גם מקור התעסוקה העיקרי לעולים חדשים.

עם כל השוני שבין המושגים עיר וחקלאות הוכח צירוף זה כחיובי ביותר. כפר-סבא טובלת בשפע של צמחיה וירק וגניה ושדותיה מייפים את נופה ותורמים לאווירתה.

ציבור החקלאים בכפר-סבא מיוצג בעיריה על-ידי ועדה חקלאית, אשר חבריה באים מכל ענפי החקלאות במקום. ועדה זו מגישה בשירות-שדה (בעזרת משרד החקלאות), המדריך את החקלאים בשיטות עבודה יעילות, מטפל בשמירה על השטחים, מתקן את הדרכים החקלאיות ומנהל את המלחמה במזיקים ועוד.

הוועדה החקלאית מטפלת גם בבעיות יומיומיות כגון אישורים והמלצות לחקלאים, וגם בבעיות גורליות לחקלאי, אשר נאלץ לפנות אדמה ונדחק מפרנסתו בגלל הרחבת השטח העירוני והתעשייתי (המדובר באדמות מינהל מקרקעי ישראל) גם הלולנים בכפר-סבא נעזרים בוועדה החקלאית.

עם התפתחות המיכון ידעו חקלאי כפר-סבא לשלב בעבודתם את חחידושים הטכנולוגיים והדבר תרם לייעול העבודה.

חקלאי כפר-סבא מגדלים על שטחיהם גידולים ליצוא - הדרים למיניהם, אגוזי-אדמה, אשר יצאו להם מוניטין בשוקי אירופה, ותפוחי-אדמה. הודות לכך קמו בכפר-סבא בתי-אריזה משוכללים, המשמשים את האיזור כולו. בבתי-האריזה מועסקים מאות עובדים.

הוועד החקלאי

הוועד החקלאי, כסניף להתאחדות האיכרים הוקם בכפר-סבא בשנת 1929 והמייסדים היו פ. אפששיין, מ. דרון, מ· מצקין, ח. פוגל ומ. איידלמן.

מראשית קיומו איגד הוועד בתוכו את האיכרים שרו בהתאחדות האיכרים נציגות מוסמכת בכל התחומים בענייני משק ובעניינים מוניציפאליים ואחרים. ועד זה, ככל הוועדים שבאו אחריו, עד בחירת הוועדה החקלאית שליד המועצה המקומית ב-1949, עמד בראש ההתמודדויות הציבוריות ועל העבודה העברית. בענייני הבטחון היה הוועד החקלאי שותף עם המוסדות המוסמכים ועם ''ההגנה '' , אף כי איכרים בודדים שיתפו פעולה עם אצל ולח''י.

377


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא