בעמדות שעל הגבול

בעמדות שעל הגבול


בעמדות שעל הגבול

שראיתי את הכפר לפני שקיעת השמש ושלא הבחנתי בכל תכונה מיוחדת. חשבתי, שמא תושבי המושבה, שיש להם קשרים הדוקים עם ערביי קלקיליה, קיבלו ידיעה סודית, כי משהו עומד להתרחש, גם אם אני עצמי לא הבחנתי בכן. אז בכל זאת פניתי אל הקורפורל קלר ממשטרת פתח-תקווה, שנשלח עם שני שוטרים ערבים לחזק את ההגנה בכפר-סבא מפני התנפלות אפשרית מצד קלקיליה. סיפרתי לו מה שאני ראיתי והוא הציע לי, שאתלווה אליו ואל שוטריו לסיור בכיוון קלקיליה.

''לאחר שהגענו לגבול כפר-סבא הערבית וקלקיליה ולא גילינו דבר, נפרדתי מהם וחזרתי לרעננה, כי כאן פרחו השמועות על תנועת המונים. כל עדר פרות, שהעלה ענני אבק, הפד מיד להמונים נעים. נטלתי על עצמי את התפקיד לעקוב אחר השמועות המגיעות למטה ולצאת לברר את אמיתותן. באותו לילה נתקבלה ידיעה מזוסיה, שחוליה מפרדס גן-חיים, שנשארה במקום כאבטחה, נסוגה ברכיבה לכפר-סבא, מאחר שהותקפה ביריות. ארגנו כמה מהרוכבים מתושבי המושבה, כשהנשק היעיל ביותר הוא ה'מאוזר' שלי, ויצאנו לגן-חיים. שהינו שם עד הבוקר וכשראינו שאנשי כפר-סבא באים במשאית, ואיתם המשטרה, יצאנו מצידו השני של הפרדס כדי לא להיתקל בהם, גם הם ראו אותנו והבינו, שאין לנו צורך להיפגש איתם, בגלל הנשק הבלתי-ליגאלי שברשותנו''.

מיד אחר מאורעות אלה החלה פעילות התארגנות של ''ההגנה'' בכפר-סבא בפיקודו של אברהם גליניק-

ייסוד ''ההגנה'' בכפר-סבא

במאורעות 1929 , שעברו על האיזור ללא פרעות, התברר עד כמה הישוב איננו מאורגן ונתון להשפעת שמועות, ועד כמה חסרה התארגנות בטחונית במקום, אברהם גליניק היכנס ל''שורה'' בירושלים ב- 1927 . זמן מה לפני המאורעות של 1929 עבר לשרון עם משפחתו ונתקבל כשומר בכפר-סבא. זוסיה שחורי עמד אז בעצם ארגון ''ההגנה'' במגדיאל ובעין-חי ויוסף הכט, שהיה אחראי על פעולת ההתארגנות בכל האיזור, הטיל על גליניק לארגן את '' ההגנה'' בכפר-סבא. הוא פעל במשותף עם זוטיה שחורי והם עזרו איש לרעהו בעבודה. השכן הקרוב היה ישראל עמיר, מפקד גוש הרצליה.

בעדות שמסר ב-1953 סיפר אברהם גליניק :

''הפעולה הראשונה היתה ארגון קורס מכי''ם ובו השתתפו גם בחורים

283


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא