פ. ספיר נואם בעצרת במלאות 30 שנה למאבק על עבודה עברית

פ. ספיר נואם בעצרת במלאות 30 שנה למאבק על עבודה עברית


לשמירה. מכאיב ומעציב שאחד הממונים על השמירה הנו מראשי פורצי חגדר בשטח זה ופרדסו הנמצא בגבול המושבה משמש מקום מקלט לאלה שנגדם מכוונת השמירה. לא פעם התאוננו לפני השומרים בעת בקורת השמירה על תדבר המשונה, העומד בסתירה גמורה לתפקידם הכביר של אלה המוסרים את נפשם על משמר ההגנה והשמירה. המשכת מצב זה מתפרשת כאילן הסכימה לכך המועצה המקומית. על המועצה להכריז שהיא סולדת ממעשים כאלה ומגנה אותם.

''א. גולדשמידט : מביע את ספקותיו אם 100 אחוז עבודה עברית יבטיחו גם 100 אחוז בטחון למושבה. הוא חושב, כי יחסי שכנות טובה עם הכפרים הסמוכים חשובים לא פחית מהשמירה, (אנגל : אנו בעד יחסי שכנות, אבל לא על חשבונם של פועלים רעבים ללחם).

''א. כהן: עשר שנים כבר מטפלים בדבר הזה. סיבת אל-העסקת הפועל חיהודי היא שהאיכר חס על כספו. אנו מעמד אחד, מהגולה ברחנו לארץ, אך מכאן אין לנו לאן לברוח. לכולנו חרדה אחת. על כן גם העזרה צריכה להיות לכולם. אחד חייב להיכנס למצבו של השני. מדוע לא תתן הסוכנות תקציב גם כפרדסנים, כשם שהיא נותנת לפועלים. רק בכוחות מאוחדים נגיע למטרה אחת, להיות ישוב אחד''.

הפרחים יצרו סיסמה

ב-1964 , צויינו 30 שנה למאבק על העבודה העברית בכפר-סבא. רחל בן-צבי סיפרה באחד האירועים, שבנוסף לעבודות הנקיון בכלא עצמו הועסקו האסירים גם בעבודות גננות בחצר ארמון הנציב בירושלים. שתילי פרחים הובאו מבחוץ בעיקר ממשק הפועלות שהיתה בהנהלתה. באחד הימים הוצא החוצה פתק והמשק נתבקש לשלוח שתילי פרחים אדומים. האסירים שתלו אותם בצורת אותיות עבריות ומהן נתקבלו המלים : ''עבודה עברית'', ''כפר-סבא ועוד רק מאוחר יותר, כאשר שוחררו האסירים, נתגלה העניין. הפקידות הבריטית עקרה את השתילים ובמקומם נשתלו אחרים.

יום במשמרת

במסיבת רעים, שנערכה במלאות 30 שנה למשמרות בכפר-סבא סיפר חיים דן מעינת מהווי יום אחד במשמרת, בהשתתפות ברל כצנלסון וש''י אגנון;''

''הגעתי למקום הריכוז, ליד מועצת הפועלים, ומשם יצאנו, קבוצת פועלים למשמרת. מיד עם בואנו לפרדס א. הגיעה לשם קבוצת שוטרים. ,בפיקודו של סמל בריטי. הסמל השאיר במקום, ליד השער הנעול של הפרדס, שוטר ,יהודי אחד''

193


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא