זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

שהוטל עליה להכין פנקס בוחרים ולהכשיר את התנאים לבחירת מועצה סדירה. כאן קרה דבר משונה: בהנהגת הארץ בכללה שמרו השלטונות בהקפדה על ''מעמדם'' של התושבים הנקראים ''ותיקים'' בתור ''עם המדינה'' שלא ירגישו את עצמם חלילה מבוטלים לעומת הישוב העברי החדש, ששיפר את הארץ ואת החיים בה במרצו, בשקידתו ובתרבותו . הממשלה עשתה הכל כדי שהישוב העברי החדש ישאר בדרגת ''אזרחים במדרגה שלישית'' למרות ערכו הכביר. אבל לא כך נהג שלטון זה בשאלה המוניציפלית. במושבתנו החקלאית נתנה זכות בחירה שוה למי שהשקיע עשרות שנים מחייו באדמת המושבה, לנושא העיקרי בעול של שירותיה הצבוריים - ולמי שגר במושבה שנתיים ועלול לעזבה בכל עת שימצא עבודה מכניסה יותר במקום אחר. מהבוחר נדרשת רק השתתפות בהוצאות הצבור בסך חצי לירה לשנה. כתוצאה מסידור זה עלולים נבחרי היסוד קל-הנדידה לקשר את התושבים המושרשים בכל מיני חובות והתחייבויות שיוטלו עליהם בלי הסכמתם. כמו-כן הם עתידים לאכוף על המושבה צביון והנהגה שאינם לפי רוח מיסדיה ואזרחיה.

כשהגיע ב-1940 זמן הבחירות למועצה המקומית נתמלאה רשימת הבוחרים שמות של אנשים רבים, שעבדו לפנים בפרדסי כפר-סבא או בסביבתה. בעזרת המכונה הארגונית של הסתדרות העובדים הפכו הללו לתושבים קבועים במושבה. שולם עבורם סך של חצי הלירה של מס למושבה, שהיא המחיר החוקי לזכות הבחירה. (על כל פנים מחיר לא זול ביותר. בעוד שזכות ההצבעה, באמצעות ציר נבחר, על תקציב הסוכנות היהודית בסך של מאות אלפי לירות נקנית בעשרה שילינגים...) מובן מאליו, שלעומת מכונת בחירות מאורגנת ועשירת נסיון לא הספיקה ערנותו של הצבור האזרחי.

התנהלה מלחמת בחירות חריפה מאד. כשהופיעה רעיתי כמועמדת מטעם רשימת ויצ''ו למועצת המושבה, גייסה נגדה

168

זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא