כפר-סבא, 1973, מאת שלמה אנגל


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא


האיכרים מקבלים 100 דונאם ויתר התושבים 50 דונאם כל אחד, כל בעל נחלה מחוייב בשנה הראשונה לנטוע נטיעה כרצונו על קרקע של לא פחות מעשרה דונאם, ואחרי זה בכל שנה על לא פחות מחלק עשירי מאדמתו, כל המתנחלים בחרו בוועד שהפיל את הגורל, והאדמה נחלקה ל- 13 חלקות, כל חלק מורכב מחמישה דונאם אדמת נטיעה וחמישה דונאם מגרש, יוצא מזה יותר משני דונאם מכל חלק בשביל הדרכים והמקומות הציבוריים, ברשות הציבור נשארו 40 דונאם, ובשביל יתומי הרצל הקדישו גם כן כ-40 דונאם.

''114 חלקים מסרה יק''א לתושבי פתח-תקווה ו-18 חלקים, בערך כ- 1000 דונאם, מסרה לפקידים שונים של האדמיניסטרציה הקודמת, שקיבלו עליהם את כל החובות הנזכרות, היה מי שהציע אז שיחלקו בחינם כ-500 דונאם לעשרה פועלים, שעבדו שם בעת חלוקת האדמה, כדי שיתיישבו שם מיד ויהיו באופן הזה מהעשרה הראשונים של המתנחלים, אך ההצעה הזאת לא נתקבלה.

''מלבד 110 פראנק ששילמו ליק''א בעד כל חלק, נתן כל אחד 76 פראנק להוצאות ציבוריות, בכסף הזה חפרו באר בעומק 18 מטרים ובנו בית-אבנים גדול, 30 מטר אורכו ועשרה מטריס רוחבו, הבית נחלק לחמישה חדרים, שלושה מהם בתור אורוות לסוסים ושניים בשביל אנשים לגור, מזה נתן הוועד בחינם חדר ואורווה למשפחה אחת, שפתחה הוטל, והחדר השני משמש דירה לאלה שבאים לעבוד. הבאר והבית עלו ל-12,000 פראנק בערך, מלבד זה יש שם שני בתי עץ ואורוות, שנבנו על-ידי פקידות יק''א, אך כל זה מסודר באופן רע מאוד עד שאינו מביא את התועלת הדרושה לעובדים שם.

24


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא