כפר-סבא, 1973, מאת שלמה אנגל


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

 white dot


לכפר-סבא יום עליה על הקרקע ובסיכומו של דבר היו לה לפחות ארבעה ימי-הולדת. הראשון ב-1892 עם קניית הקרקע, השני ב-1904 , עם עלייתם של ראשוני מתנחלים, השלישי ב-1912 עם הקמת הבתים הראשונים, והרביעי ב-1923, עם שיקומו של הישוב אחרי פרעות 1921 .

בית אחד לאדם ולבהמה

עדות מהימנה ביותר על ראשית ישובה של כפר-סבא הוא סיפורו של אליהו מונצ'יק (מרגלית), שהיה אחד משני העובדים הראשונים במקןם (הראשון היה יצחק שיינפיין) והיה פעיל בקידוח הבאר הראשונה ובכל שאר העניינים של נקודת הישוב החדשה. אולם הוא החזיר את חלקת הקרקע, שאותה קיבל במתנה מקרוב משפחתו בפתח-תקווה, ר' דב בר מרגלית. דב סקיבין, שרכש ממרגלית את חלקת הקרקע, 48 דונאם, סיפר, כי מונצ'יק עזב את המקים בגלל עמדתו העקרונית, שאת הקרקע יש לעבד על-ידי פועלים עבריים, אבל על אף דרישותיו המרובות לא נשלחו אליו פועלים יהודים.

בשנת תרס''ט (1909) כותב אליהן מונצ'יק ב''הפעל הצעיר'' (גליון מס' 5):

בין כל הדברים שקיבלה יקי''א בירושה מהברון היתה גם אדמת כפר-סבא המכילה 7,230 דונאם ונמצאת במרחק 12 ק''מ מפתח-תקווה. יק''א מיהרה לעשות ליקווידאציה גם לזה ולהפסיק מההנהגה הקודמת, שהיתה בידי שני איכרים מפתח-תקווה אשר עיבדו אז את כל האדמה על חשבון האדמיניסטרציה והפסידו, כמובן, בעבודתם הרבה כסף.

''היו 'בעלנים' לקבל את הירושה הזאת. קבוצת אנשים מירושלים השתדלה לקנות את הנחלה מידי יק''א וגם האיכרים מפתח-תקווה עמדו על המשמר לבלי להחמיץ מציאה כשרה זו שבאה לידם. זכות אבות, כנראה, גרם לזה שהאדמה תימסר בידי האחרונים ואת פני הירושלמים השיבו אחור, אף כי הם קיבלו עליהם לייסד את הישוב. יק''א קיוותה על-ידי זה למלאות את החסרון באדמה, שהורגש אצל חלק מ האיכרים בפתח-תקווה וגם לבוא לעזר לבניהם המתבגרים ורוצים להיות לבעלי-בתים לעצמם.

בח' בתמוז תרס''ה נחתם כתב-חוזה בין יק''א ותושבי פתח-תקווה על-פי התנאים האלו : יק''א מוכרת את האדמה בשמונה פראנקים לכל דונאם. שני פראנקים לשלם במזומנים מיד וששת הפראנקים הנותרים לשלם לשיעורים במשך 12 שנה בהוספה של שני אחוזים לשנה. בארבע השנים הראשונות לא ישלמו כלום ואחרי זה ישלמו במשך שמונה שנים, מדי שנה, 70 סנטים בעד כל דונאם.

23


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא