על הספר
במאה התשע-עשרה קמה בסקנדינביה - שודיה, נורוגיה ודניה - שורה שלמה של מספרים-משוררים, שהעשירו הרבה את ספרות העולם, בהם אנדרסן, איבסן, המסון ואחרים. מקום נכבד בשורה זו נועד לסופרת סלמה לגרלף.מי היתה האשה הזאת?
כל אדם יונק הרבה מן הסביבה שלו, מבית-הוריו, מארץ-מולדתו, מן האנשים שהוא בא במגע עמם. הנערה סלמה היתה כרוכה ביותר אחרי סבתא שלה. מום גופני גרם לה, שתהא יושבת-בית הרבה. משחר ימיה היא צולעת, רגלה האחת קצרה מחברתה. אין סלמה יכולה להשתתף במשחקי-המשובה של ימי-הילדות, והרי היא יושבת שעות רצופות לרגלי סבתא האהובה עליה מאד ושומעת לאגדותיה של הזקנה, אשר לא ילא פיה מלספר, כשם שאזני הילדה לא תלאינה לשמוע. זה היה המקור הראשון לשירתה של סלמה לגרלף, ממנו תשאב ברבות הימים.
אולם גם הארץ וישביה העניקו לה הרבה מברכתם. החוה הקטנה, אחוזת-בית-הוריה של לגרלף, עומדת בורמלנד - גליל פורח בלב שודיה, אשר עליו יושר בשיר אחד לאמור:
''הו ורמלנד, ארץ יפה, נהדרת,
את לכל גלילות שודיה עטרת-תפארת.''
יש פתגם האומר: ''חגורת-ברזל כרוכה סביב לשודיה בתוך.'' כי בגליל ורמלנד, במכרותיו, נחצבים עפרות-ברזל הרבה. ואולם אין זה פוגע בנוף הארץ המלא חן, המרהיב את העין בכרי-הדשא המרבים, בשדות החריש, בנהרות ואגמים, ביערות עצי-עלים ועצי-מחטים המשתרעים הרחק-הרחק; בהמון עירות קטנות, כפרים, חצרות-אבירים וחוות-אכרים שם, בבתי-עץ צבועים בצבעים בהירים ומשעשעים, יושב עם עליז, אוהב-שיר וחדות-חיים. ורמלנד יודעת את יפי הלילות הארוכים של החורף הצפןני ולילות-הקיץ הבהירים בזהרם הקוסם, אשר לב איש הדרום לא יוכל
5
