הנה הקרקע המבורך ממנו יונקת לגרלף את כוח יצירתה.

בשנות 1885-1895, בימים שהיא משמשת כמורה בבית-ספר בדרום הארץ, היא מכנסת את ספורי האגדה של מולדתה בשם ''גסטה ברלינג''. הספר יצא לאור ושמה נתפרסם בכל העולם כולו. והיא אז בת 33 שנים.

פלא הוא, כי בעצם אין ספרה אלא דברים הידועים לבני ארצה, ספורים המהלכים בעם על אודות כוהן אחד וחייו רבי המאורעות וההרפתקאות. סבתא של סלמה ודאי הכירה את האיש הזה מקרוב. ואולם כוחו הפיוטי של הסופרת הוא שהפך בספר הזה את המציאות לאגדה ואת האגדה למציאות; חן חדש, מופלא, היה במזימה זו.

באותו הרוח כתבה אחרי-כן את הספר ''ירושלים'' (תורגם לעברית בידי יעקב רבינוביץ), וכן ספרים רבים אחרים. מעשי-נסים, שיחות מני קדם, מעשיות ואגדות - זה עולמה של לגגרלף. וכשם שיבה סלמה הקטנה לפנים לרגלי סבתא והטתה אוזן לספוריה, כן יושבים ברבות הימים בני עמה ואנשים לרבבות בכל העולם וקןראים בספריה, אשר נתרגמו ללשונות רבות. ואורחים לאלפים נוהרים למורבקה, נוה-הוריה, בית-מולדתה ומושבה לעת-זקנה, כדי לראות בפני האשה המהללה.

בשנת 1940, בגיל של 81 שנה, נפטרה מן העולם, והוקרת המון מעריציה לותה אותה עד יומה האחרון.

ודברים אחדים על הספר ''מסע-הפלאים של נילס הולגרסן הקטן עם אוזי-הבר''. בשנת 1906 זכתה סלמה לגרלף לכבוד רשמי מטעם המדינה השודית, שמלאה את יד המוררת לכתוב ספר אשר מתוכו ילמדו ילדי שודיה להכיר את ארצם ולאהבה. כך נוצר הספר על נילס הולגסן, המובא בזה לפני הקורא העברי. מדי קראכם בו ודאי יהגה לבכם חבה לנילס הקטן אמיץ-לב, ולארצו, ולאשה אשר יצרה בדמיונה את מעשה-הפלאים הזה.

לודוויג שורין

6