| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

הבתים הראשונים (כיום רחוב הרצל)

היישוב''. אולם על אף מאמציהם לא יכלו לבוא לכלל דעה אחת בדבר מקומו של היישוב שיקום, היו לכך טעמים רבים, אך הטעם העיקרי היה שמקום מושבם של בעלי האדמות החדשים היה איזור ביצות והמתיישבים חששו ממחלות.

בישיבה הבאה של הוועד הוחלט על ''מקום המושבה כפר-סבא'', הוחלט שהשטח, שארכו היה 1,020 מטר, יתחלק לחמישה חלקים וביניהם יהיו ארבעה רחובות, שיימשכו מצפון לדרום, הדרך שבאמצע אדמות המקום תהיה הרחוב הראשי והוא יעבור ממזרח למערב, כל אחד מן הרחובות יהיה ברוחב של 16 (מטרים. בישיבת הוועד עם המועמדים להתיישבות (מוצ''ש, כ''ו באלול תרע''ב הוחלט להפיל גורל בין המתיישבים על המקומות, בהסכמת הוועד הוחלט :

''אם מאיזו סיבה יוותר אחד מן הפועלים המתיישבים זכותו לבניית הבית, או שייצא לגמרי מכפר-סבא, הוא לא יפסיד את המגרש אך ברשות הוועד לתת לו מגרש אחר ולא זה שזכה בו, לפני כל בית צריך להשאיר מקום פנוי לא פחות מעשרה מטרים מהרחוב, לבניין רפת יש להרחיק לפחות 20 מטר ' .

בכסלו תרע''ג החליט הוועד למסור לקבלן יצחק כהנא ושות' את בניית ארבעת הבתים הראשונים, אליהו איתן (קמנצקי) נתקבל לשומר הראשי, (קדם לו אהרו אוסטרובסקי) בשכר פראנק בחודש ועליו היה לשמור גם את השטח של בעלי האדמות, שלא היו ביו המתיישבים. הוחלט לקנות במשותף דרד המוליכה לכפר-סבא הערבית, בהסכמת כל חברי הוועד נתמנה ד, סנדראור לשוחט בכפר-סבא לפי שעה לחדשיים בלבה במשכורת של 20 פראנק בחודש, מלבד מה שישתכר מהבאת בשר-שחיטה מפתח-תקווה ומשחיטת עופות.

הוחלט לדחות את קביעת יום חנוכת המושבה לזמן יותר נאות.

הוכנו תכניות בניין, סומנו היסודות, הביאו אבנים מסידני-עלי שעל חוף הים וסיד הביאו בגמלים מהרי אפרים, כיבוי הסיד דרש מים רבים והיו צריכים להכין חביות בחצרות, כל אחד יכול היה לכבות סיד לאור היום רק בכמות המים שהספיק לאגור בלילה.

את סיתות האבנים ואת הקמת הבניינים מסרו לבנאי אבו-בנה מיפו, גדול המומחים לבניין אבנים, אך העיקר לא היה - רשיון לבניה. השלטון העותומני הקפיד ולא בנקל נתן לזרים, ובייחוד יהודים, רשיון לבניין בתיס, בעת שמכרה את קרקעות כפר-סבא הבטיחה חברת יק''א להשיננם רשיונות בניין בשביל הקונים, אבל עברו שנים אחדות והיו גם חילופי בעלים של הקרקעות ולא רצו

93