כפר-סבא: 70 שנה לייסוד כפר-סבא, מאת שלמה אנגל


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

 white dot


משפחה אחת שבאה מרוסיה, ופתחה שם בית-אוכל. מובן שרק אחוז קטן של פועלים הם יהודים. מצד אחד אין איכרי פתח-תקווה בכלל נוטים יותר מדי אחרי פועלים עבריים ומהצד השני מעטים הפועלים שיילכו לעבוד בכפר-סבא, במקום שצריך להתגלגל באורווה ולאכול מאכלים יבשים כל השבוע''.

בניין הבתים

בג' באב תרע''ב (1912) קרא הוועד לאסיפה כללית בפתח-תקווה, כדי לדון בבניית הבתים.

לפי פרוטוקול מספר 17 השתתפו באסיפה זו פסקל, ליפשיץ, אוסטשינסקי, יהלום, סקיבין, דינוביץ', שכטר, בלקין, רפופורט, ריסקין, בוגרצ'וב, זטלר, סלור, שיינפיין, המבורגר, אנצ'יקובסקי, לוי, ולוונברג.

יושב-ראש האסיפה פרץ פסקל הסביר את הסיבות לקריאת האסיפה :

'נוצרה אפשרות לבנות י''ב בתים בכפר-סבא ויש צורך להוציא לפועל באמצעות בנק אפ''ק את החוזה עם חברת ''עזרא'' בברלין לקבלת ההלוואות לבניין הבתים''.

באסיפת חברי הוועד, שהתכנסה במוצאי-שבת כ''ח באב תרע''ב, דנו בדבר בחירת המועמדים לבניין הבתים וסודרו שלוש קבוצות לפי סדר העדיפות. קבוצה א' : יצחק שיינפיין, דב סקיבין, נתן רפופורט ,ודב ויינברג. קבוצה ב': אליעזר בלקין, ראובן זלוטובקה, ב. שכטר, ובן-ציון זטלר. קבוצה ג : יהושע וישני, יוסף סוסנובסקי וברוך פריבר. המועמד ה-12 נבחר מאוחר יותר והוא היה אברהם קמינסקי.

למעשה, נמצאו רק שמונה מועמדים מבין בעלי הנחלאות שהביעו רצונם להתיישב בכפר-סבא. אנשי הוועד פנו, איפוא, לאחדים מפועליהם שיצטרפו למקבלי ההלוואות לבניין ביתם וחמשת הפועלים שנענו להצעה זו היו : חיים סוסנובסקי (במקום זלוטובקה), יהושע וישני, ברוך פריבר, אברהם קמינסקי ויואל אברוצקי (במקום שכטר). לפי החוזה עם הבנק היה על המתיישבים לקבל 22,000 פראנקים לבניין הבתים ולשם כך היה צורך למשכן בבנק את קרקעות המתיישבים. ביום א', ה' אלול תרע''ב באו לכפר-סבא סגן מנהל בנק אפ''ק גרוזובסקי, ד''ר רופין, ד''ר חיסין, האגרונום פייקהולץ, יחד עם כל חברי הוועד והוועד הזמני של בעלי האדמות הסמוכות לכפר-סבא ודנו בדבר ''התאחדות

91


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא