| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
|
בחודש אב אותה שנה כתב דוד בו-גוריון ב''האחדות'', עתון לעניני הפועלים והמוני העם בארץ-ישראל, כתבה בחתימת ''דן'' ובה הוא מספר :
''לרגלי זה שכמעט כל בעלי כפר-סבא יש להם נחלאות או עסקים במקומות אחרים, אין עוד היום כאן כל ישוב, אף על פי שלפי תנאי המקום והאקלים היה יכול להתפתח כאן ישוב הגון. האדמה לא רחוקה מדרך-המלך שבין יפו ושכם, רק מהלך שלוש שעות ליפו. המים טובים לשתיה, האוויר צח ובריא מאוד.
''בשתי השנים האחרונות התחילו מצדדים אחדים להתעניין בישוב בכפר-סבא. מצד אחד הציונים וחובבי ציון, שחשבו לייסד פה מושבה בשביל הפועלים כמו עין-גנים, ומהצד השני בעלי כפר-סבא בעצמם. האחרונים הבינו, שכל זמן שאין ישוב עברי בכפר-סבא הרי כל כספם שהשקיעו בנטיעות כמונח על קרן הצבי.
''אי לזאת עיבדו הצעה להושיב כאן 12 פועלים בתנאים הללו : לתת לכל פועל הלוואה של 2000 פראנק בשביל בית ורפת ומגרש של חמישה דונאמים בשביל בניינים וגינה ו 20- דונאם בשביל נטיעות. ההלוואה ומחיר הקרקע צריכים לסלק במשך 20 שנה.
''למטרה זו פנו לחברת''עזרא'' בברלין (להבדיל מחברת ''עזרה'' ''הילפספעריין''), אותה החברה שבנתה בתי פועלים ברחובות, שתלווה להם 22,000 פראנק בשביל הפועלים. אחרי השתדלות מרובה עלה הדבר בידם והסכום הנ''ל כבר מונח באפ''ק. אך כנראה אין מזל לכפר-סבא. כשמן הצד הכספי לא היה עוד כל מעצור לבניינה של כפר-סבא התנגשו פתאום במפריע שלא פיללו לו כלל : כשהתחילו להשתדל בשכם על דבר ''דוכסיות'' (רשיונות לבניין בתים) נודע, כי בשטרי הקניה של אדמת כפר-סבא כתוב במפורש, שהאדמה נמכרת בתנאי שלא יבנו עליה בתים.
''לעת-עתה עומד בכפר-סבא רק בניין גדול אחד, המשמש בבת-אחת אורווה לסוסים ומלון לפועלים העובדים שם. לפני חדשים אחדים נתיישבה בבית ההוא
90