| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

מחקרים על השכנים

''למחרת חג הפסח בשנת 1910 , במלאות לי 17 שנה, הציע לי אבי לערוך טיול לכפר-סבא ולבקר במטעו שם, רכבנו ראש-פינה לחיפה על פרדות ומשם באניה ליפו, מיפו נסענו לפתח-תקווה בדיליז'נס, שם פגשנו עגלון פתח-תקוואי שעבד בכפר-סבא ובא לקחת מספוא לסוסיו, עם שחר יצאנו לדרך, זו היתה נסיעה של קרוב לשעתיים בדרך-לא-דרך, לפני שהגענו, בהיותנו ליד המקום שבו עתידה היתה לקום ירקונה, יצא לפתע לקראתנו ערבי ונבוט בידו ומנע מאתנו את המעבר, העגלון שלנו ירד מהעגלה ושוטו בידו והערבי נפחד וברח, ואנו המשכנו את דרכנו בשלום,

''בכפר-סבא מצאנו משפחה אחת - יוסף סוסנובסקי, אשתו ושלושת ילדיו, אחיו חיים ואמם הזקנה, מלבדם היו במקום השומר אהרוו אוסטרובסקי, יצחק שיינפיין, דב סקיבין ובן-ציון זטלר, שניהלו את המטעים של תושבי החוץ, עגלונים ופועלים וביניהם ברוך פריבר, עלם בן גילי, בריא, מלא מרץ ורענן (לפני שקרה אותו האסון),

''המקום היה דל ושומם, אך הוקסמתי מיופיו של הנוף ומחדוות היצירה שמצאתי בכל והחלטתי להיאחז בו, אבא חזר לראש-פינה ואני נשארתי וקיבלתי מבן-ציון זטלר את ניהול המטעים שלנו, התמסרתי לעבודה באהבה ובמרץ רב.

''משפחת סוסנובסקי בישלה וסיפקה אוכל לפועלי המקום. בערבים נתתי שיעורים בעברית, בתנ''ך ובחשבון לבנם הצעיר אברהם, הבת לאה למדה בפתח-תקווה וכשהיתה באה הביתה לשבת הייתי עוזר גם לה בהכנת השיעורים,

''ידעתי את השפה הערבית ומצאתי עניין רב בחיי השכנים - הכפריים ושוכני האוהלים, ערכתי מחקרים על מוצאם, על שנת התנחלותם במקום ועל מקור השמות של הכפרים, רכשתי את אמונם המלא של השכנים, במקרים רבים הביא הדבר תועלת רבה לישוב העברי'',

88