וכך היו ''נוסעים'' ודוחפיים את ה''גראהם''.

''באותו זמן התחילה תחרות בין בעלי שלוש המכוניות הקטנות ובין בעל ה,פורד' הגדול (אחרי שנת עבודה נשארו ה'גראהמים' תקועים בדרכים). אחרי משא-ומתן של כמה שבועות נוסד קואופרטיב של עשרה חברים בשם , קואופרטיב' 'ובמשך הזמן הוספנו את השם 'השרון' ומאז הוא נקרא ''קואופרשיב השרון'. קנינו ''שברולט'' חדש, הרכבנו ארגז בן 23 מקומות ובדיוק בפורים יצאה המכונית לעבודה, בלי גג - לא הספיקו להרכיב את הגג עד פורים. בחרנו בהנהלה של שלושה חברים. בויעדת בקורת לא היה צורך, כי כל אחד השגיח על חברו בשבע עיניים.

''ההמצאה של מכירת כרשיסים לא היתה ידועה עוד ב''קואופרטיב השרון'. נהוג היה, שכל נהג מקבל את הכסף מן הנוסעים ובבואו לתל-אביב הוא מוסר את החשבון והכסף למנהל המשרד וזה רושם ביומן הנסיעות את הסכום שקיבל. קרה, שאצל חבר אחד נעלמו 13 נוסעים והיא נשאר רק עם 8-7 נוסעים ובסכנת נפש הספיק לקבל מהם את דמי הנסיעה.

''מנהל המשרד היה מומחה לחקירות, והיה חוקר בחכמה את הנהג אם לא השמיט מן הדין-וחשבון שלו נוסע פלוני או אלמוני, במקרה שראה אותו בת''א. הנהלת החשבונית פיגרה בששה-שבעה חדשים בלבד. מנהל החשבונות עבד מהשכמת הבוקר עד שעה מאוחרת בלילה והרבה פעמים היה גם ישן על הספרים. בין החשבונות אפשר היה למצוא חשבונות עם שמות מוזרים, כגון :חשבון 'הערבי .עם הזקן השחור' ,;חשבון ,נוסע בלי שם; חשבון 'פועל-שוער סקורוכוד'. חשבון ,ערבי שדוד מכיר אותו

''מאז התחיל הקואופרויב להתפתח היתה הכנסתו העיקרית מהובלת שתילים וחמרי בניין למשקים החדשים בשרון. כולנו עבדנו מ-6 בבוקר עד 9-8 בערב בלי לקבל דמי ארוחת צהריים או שעות נוספות. את סידור העבודה ליום המחרת היינו מסדרים בכפר-סבא ושם היו מתקיימות גם ישיבותיו של הקואופרטיב.

''בשנת 1930 יצאה חברה בשם ''השומרון'' להתחרות בקואופרטיב שלנו. רכושה של החברה המתחרה היה שלוש מכוניות לנוסעים, מכונית-משא ועשרה חברים. ההתחרות נמשכה חמישה-ששה חודשים ואחרי שהחברה המתחרה הפסידה 600 לירות, הכריחו אותנו המוסדות ללכת לבוררות ופסקו, שעלינו לקבל ארבעה חברים מהם ל''השרון''.

417