ראש העיריה ז. גלר, סגנו מ. אלמוג וראשי המשלחת בטקס כריתת ברית ערים תאומות
גם האדמה שעליה הוקם המושב היה בתחילה בתחום שיפוטה של כפר-סבא, אך לפי דרישת המוסדות המיישבים הועברה האדמה לרשות המושב. ילדי המושב למדו בשנים הראשונות בבית-הספר של כפר-סבא והרשות המוניציפאלית שלה נשא בעול הדאגה לקיומם של המוסדות והשירותים החיוניים הראשוניים של המושב.
שלושת המושבים הללו יחד עם שאר הישובים באיזור (בנוסף לרמת-הכובש, אייל, ניר אליהו, ירחיב, שדי-חמד, שדה-ורבורג וצור-נתן), משתייכים מאז 1952 למועצה האזורית השרון התיכון, המקיימת קשרים אמיצים עם כפר-סבא בתחומים שונים. מועצה זו הקימה שירותים ציבוריים עצמאיים ופועלת בתחום החינוך והתרבות, השמירה והתברואה, והשירותים החקלאיים. אוכלוסיית המועצה האזורית ב-1971 מנתה 3,725 נפש ותחום שיפוטה משתרע כיום על שטח של יותר מ-40,000 דונאם. מהם 20,000 דונאם מטע הדרים ו- 15,000 דונאם גידולי שדה. כיושב-ראש המועצה האזורית מכהן מאז הקמתה יעקב לנדאו, חבר רמת-הכובש.
בעת מלחמת ששת-הימים שאל ראש עיריית דלפט במברק את ראש עיריית כפר-סבא במה יוכל לבוא לעזרת העיר. בתשובה הודיע לו ראש עיריית כפר-סבא, שאינו זקוק לשום עזרה, די לו בכך שתתהדק הידידות בין שתי הערים. ב-1968 הגיעה לכפר-סבא משלחת מדלפט ובה 28 איש. האורחים, נציגי המוסדות ואנשי ציבור, ובראשם סגן ראש עיריית דלפט, התארחו בבתי תושבי כפר-סבא וקשרו עמהם קשרי ידידות אמיצים.
ב-1970 החזירה משלחת מתושבי כפר-סבא ביקור לתושבי דלפט, ובאוקטובר 1971 באה קבוצת אורחים נוספת מדלפט וברית-הידידות בין שתי הערים נחתמה רשמית. בטקסים הרשמיים שנערכי בכפר-סבא השתתפו שגריר הולנד בישראל, נציגי משרד החוץ הישראלי וראשי האגודות לידידות הולנד וישראל.
415