המשלחת הראשונה מדלפט בסיורה בארץ

''העוגן''

החברים ב''העוגן'' התרכזו כאן במשך שנתיים ומעלה והגיעו ל-80 איש, הצטרפה להם גם קבוצה בת 20 איש מיוצאי ''השומר הצעיר'' בווינה.

למן הרגע הראשון נאלצו חבריו לחפש עבודה במרחקים. תוך מאמצים מרובים הכו בכל זאת חבריו שרשים ראשונים במקום, כבשו עבודות, הכשירו בעלי מקצוע, הניחו יסודות למשק עזר (גן ירקות, לול, שפניה, פלחה) ואף יצרו מקורות פרנסה עצמיים במפעלים, כגון : מסגריה, סנדלריה, בית-מלאכה לתיקון צמיגים (וולקניזציה). נרכש ציוד משקי ידוע - לרשת השקאה, מכונות חקלאיות אחרות, בהמות עבודה ועוד. במחנה הוקמו מחסנים, אורוה, לולים ומאפיה. תשומת לב מרובה מוקדשת לשיפור המחנה ותנאי הדירה של החברים.

השתתפות הקיבוץ בחיים הציבוריים בתוך המושבה וסביבה היתה ערה.

''מחר''

המיוחד של הקיבוץ ''מח'' היה השיתוף בין חברים דתיים ולא-דתיים. היה זה הקיבוץ היחיד בארץ שהגשים רעיון זה. הרעיון התפתח עוד בזמן ההכשרה בחוץ-לארץ, וההנחה המעשית לביצוע עקרון זה היתה מטבח כשר משותף.

אחרי לבטים קשים, חבלי הסתגלות, עזיבות ומשברים, החליט הקיבוץ לבחור במושבה כפר-סבא כשלב בדרך להתכוננותו לעליה על הקרקע. אולם כניסת הקיבוץ חלה בזמן המאורעות, כשהעבודה בפרדסי הסביבה היתה כרוכה בסכנת נפשות ורב היה המחסור בידיים עובדות.

קיבוץ ''מחר'' תפס את מקומו של ''הכובש'' בבניינים שאי-אפשר היה להעביר לרמת-הכובש ואחר ישיבה קצרה במחנה עלוב זה, עלו מרבית חבריו למקום התיישבותם - סומסום - ואחר-כך עברו לגברעם.

413