מתחרה, חפרו באר, הקימו בריכה והניחו קווי צינורות מקבילים. התחילה מלחמה על גורל המפעל ועל עתיד המושבה. רק הודות לפעולה בצוותא התגברנו על הקשיים והמכשולים שהונחו בדרכנו.

''בפרוץ מלחמת העולם השניה נרכש המפעל המקביל ומעל המושבה הוסרה החרפה של שני מפעלי מים.

''בקיץ, בימי שרב, סבלה המושבה מחוסר מים. בעלי הנטיעות היו מריקים בלילה את הבריכות ולא היתה נשארת טיפת מים לשתיה. היה הכרח להשתלט על התוהו-ובוהו שנוצר. זכור לי, כי הייתי מתעורר משנתי בלילה בפחד וברעדה וניגש אל החלון, כדי לשמוע את פעימות הדיזל בבאר, שכן כאשר נעצר המנוע יש להניעי מחדש, אחרת נישאר עם בריכות ריקות. היו אלה הימים השחורים ביותר בחיי.

''עם הנעת הבאר השלישית רווח לנו והתפנינו לשיפור המפעל. ראשית דבר, הזמנו בדיקה גיאופיסית של אדמת כפר-סבא, והתברר, שבשטח כפר-סבא אין מים עמוקים בכמויות גדולות. נעשו כמה נסיונות, היו אכזבות ולבסוף נחפרה הבאר בחרות-אמריקה ונתגלו מים בשפע, ואנו שאבנו ממנה 550 ממ''ע בשעה.

במקום הרבה בארות, שכל אחת ניתנת 50-40 ממ''ע מים בשעה, קיבלנו באר העולה בתפוקתה על 11 בארות. בכך הבטחנו את קיום הפרדסים והחקלאות במושבה, כי כמעט בכל הבארות שחפרו בעלי הפרדסים מעטו המים והיתה סכנה שהפרדסים יחוסלו.

''עם קום המדינה נוספו לכפר-סבא שטחים במזרח המושבה. שם, בעומק של 300-200 מטר, נמצאו זרמי מים עשירים. נחפרו כמה בארות ומאחת מהן שואבים 1,000 ממ''ע מים בשעה ומשקים 4,000 דונאם פרדס וכ-8,000 דונאם ירקות ואלפי משקי-עזר.

''קבלת המילווה הגדול למים בסד 135,000 דולאר(במחיר של 36 גרוש הדולאר), איפשרה קידוח בארות נוספות, בהן בארות שתפוקתו עילה על 1,000 ממ''ע בשעה''.

מנהל מפעל המים כיום, י. שרוני מספר, כי המפעל מספק מים לתוצרת חקלאית בשווי של 4 מיליון ל''י בשנה : 400,000 תיבות פרי-הדר, 6,000 טונות תפוחי-אדמה, 4,000 טונות בוטנים, 1,000 טונות ירקות מכל הסוגים, 100 טונות דבש, 250,000 ליטר חלב, 3 מיליון ביצים, 30,000 עופות לבשר ו- 3,000

382