כשפרש ספיר מהנחלת המפעל, עם התמנותו לשר המסחר והתעשיה, רשמה אותו הנהלת מפעל המים בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל. שם נרשם באותיות זהב, שמפעל המים היה מפעל טיפוחיו הראשון וממנו נולד מפעל המים הגדול ''מקורות''.
אברהם קרן, שעמד שנים רבות בראש מפעל-המים בכפר-סבא מספר :
''בשנת 1927 , כשבאתי לכפר-סבא, מצאתי באר ציבורית אחת להספקת מים למושבה. התפוקה היתה 20 ממ''ע מים לשעה. לפני כן שאבו מים בדליים. אולם בעזרת ''פיקא'' עברו לשאיבה מכאנית הניחו צינורות ובנו בריכה במקום הגבוה ביותר בשטח המגרשים. בית קיבולה היה 100 ממ''ע, המים הספיקו רק לשתיה ולרחצה והקלקולים התכופים בבאר החמירו את המצב.
''ועד המים שליד ועד המושבה דן במצב שנוצר והחליט לחפור באר שניה. הבנק המרכזי הבטיח הלוואה, בתנאי שיוקם קואופרטיב שיהווה אישיות משפטית. ועד המושבה לא היה מוכר ולא יכול היה לקבל הלוואות.
''באותם ימים התחילו פני המים יורדים בכמה בארות, שבעלי פרדסים חפרו לשם השקיית פרדסיהם. גם בבאר היחידה של המושבה נראו סימנים של ירידת פני המים. הודענו, כי לא ניתן לחבר את הבאר שחופרים לרשת הצינורות אם לא יובטח אופיו הציבורי של המפעל. ועד המים נתקל בקשיים שלא יכול היה להתגבר עליהם. לאחר מאבק וחילוקי דעות עם החקלאים, נוסדה, בשנת 1930 ,אגודת מפעל-המים וחמפעל קם כנכס של כל התושבים.
'' עם הקמת המפעל לא נפסק המאבק הפנימי בדבר הבעלות עליו. במשך הזמן נכנס גורם חדש להתגוששות הפנימית - התאחדות האיכרים. חיא הכניסה גוון חדש לוויכוח והוא הפך למלחמה פוליטית חריפה, האיכרים לא השלימו עם העובדה, שהמפעל נשאר בהשפעת ציבור הפועלים. הם הקימו מפעל מים
381