עירגול פלדה במפעלי פקר
עירגול פלדה במפעלי פקר
לפיתוחה ולגידולה של המושבה, אך בתחום התעשיה נכשלו המאמצים. אחת הסיבות העיקריות לכך היה המחסור בבעלי-מקצוע. בשנת 1942 נוסדה ''קרן עידוד מפעלי תעשיה'' ובזמן הקצר שהתקיימה בו הספיקה להקים שמונה ביתנים גדולים ובניינים לאכסון מפעלי חרושת שונים : למתכת, אריגה, גומי,עור, צלולואיד ועוד. ההשקעה במבנים אלו היתה כ-80,000 ל''י והם הוחכרו לבעלי מפעלים פרטיים בתנאים נוחים ביותר.
המוסדות המקומיים!, מועצת הפועלים והוועדה המשקית עמדו לימין בעלי בתי-החרושת וסייעו בידם להשיג מכסות חמרי-גלם. המועצה המקומית והקרן לעידוד מפעלי תעשיה הקימו גוף מקצועי מייעץ ומפקח, כדוגמת הוועדה לבניין ערים. גוף זה, שבראשו עמד מהנדס, הדריך בעלי מפעלים ומנהלי עבודה בקידום המפעל ובהגברת פריון העבודה. הקרן לעידוד מפעלי תעשיה הרחיבה את שטח פעולתה, חרגה מן המסגרת של בניה בלבד ועסקה גם במימון מפעלים.
את התנופה הראשונה והגדולה לפיתוחה של התעשיה הביא למקום מר י. ,דיקנשטיין ,שיזם את הקמתו של המפעל לערגול מתכות אל-ברזליות וחמרנים ''אלבר'' . דיקנשטיין, איש הרכש לשעבר, שהיה בעל מפעל קטן בתל-אביב וחיפש שטח קרקע לצורך הרחבת מפעלו, הביא את הצעתו ב-1956 לפני פנחס ספיר, שהיה אז שר המסחר והתעשיה. הרעיון מצא תמיכה נלהבת אצל קבוצת חברים במקום והיא אושר.
המפעל שהחל בייצור אחרי חבלי-לידה קשים ביותר, ובן 40 עובדים, מעסיק היום יותר מ-400 עובדים וערך הייצור שלו מגיע ל-18 מיליון ל''י בשנה. את המבנים הראשונים בשביל המפעל הקים מפעל-המים.
373