טקס סיום מחזור ל'. בנשיאות: מ. סורקיס; ז. גלר; א. שמאלי; פ. ירון; חביבה הכטר; וא. ירון

''אחרי נדודים בדירות שכורות ודחוקות ובצריף הגיע להיאחזות של קבע בבניין משלו, על אדמת הקרן הקיימת לישראל, ברחוב בר-אילן היום, על שטח בן דונאמים אחדים. הרבה עמל ויגע, השקיעו בביסוסו חברי 'הפועל המזרחי' בכפר-סבא. הם גם הניחו בו יסוד לטיפוח חינוך חקלאי. סניף 'הפועל המזרחי', בעזרת ההורים והוועד הלאומי, נשא בעול משכורות המורים ובהחזקת הציוד. המנהל והמורה שריכז את מקצועות הטבע והחקלאית לוו כסף בבנק המורים 'מסד', אך לרכישת ציוד כגון צינור גומי להשקיית העצים לא הספיקה גם ההלוואה, והמורה והתלמידים השקו את העצים בדליים. באותם ימים זכה המוסד להוציא את מחזור הבוגרים הראשון שלו.

''אחרי מלחמת השחרור הוקמה רשת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית והוכרז על חוק חינוך חובה לכל ילדי המדינה. בית-הספר 'המזרחי' עבר לידי משרד החינוך והתרבות והוכר כבית-ספר ממלכתי-דתי - בר-אילן (על-שם הרב מאיר ברלין). בית-הספר על מוריו הועבר לרשות הממשלה ונהיה חלק מרשת .החינוך במקום. הבניין והציוד עברו לרשות המועצה המקומית

''בית-הספר יצא למרחב. נוספו אגפים לבניין ובשנים הבאות - גם קומה נוספת. המועצה סיפקה ציוד יסודי בעין יפה והמפקח על החינוך החקלאי במשרד החינוך והתרבות הוסיף כלי עבודה. מאחר שהתקציב השוטף של בית-ספר אינו מספיק לציוד לימודי, נהוג, שוועד ההורים גובה תשלום שנתי קצוב למטרת שכלול בית-הספר. אך נוהג זה איננו קיים ב'בר-אילן' ולכן ממשיך בית-הספר להתקיים בדחקות.

''בית-הספר לוקח חלק פעיל ומכובד בהופעותיו בציבור במאורגן עם בתי- ספר אחרים. משמרות בטיחות, חגיגות העצמאות, מקהלה וכדומה, וזוכה להערכה נאותה מצד המארגנים והממונים על הביצוע.

''תלמידי בית-הספר לוקחים חלק פעיל בשורה של מפעלים ציבוריים המתקיימים כעת ומשתתפים באירועים חגיגיים שונים. בשנת 1971 למדו בבית-הספר כ- 650 תלמידים ב-20 כיתות, בהן שלוש כיתות ח', המהוות את מחזור הבוגרים הכ''ג.

''במלחמת ששת הימים נפלו ארבעה מבוגרי בית-הספר והם : אורי בן שלמה ''אונרייך, יצחק בן ירוחם גולדברגר, והאחים שמעון ושלמה הי''ד בני מרדכי קניגסבוך''

350