מגוייסי כפר-סבא בעת פעולה בבריגדה היהודית
אחד מתושבי הכפר אסף אותו והביאו אל ביתו של המוכתר חאפז ג'ראד והוא הגיש לו את מלוא העזרה. הוא הזעיק אליו רופא ואף הודיע על המקרה למשטרה והיא פתחה בחיפושים אחרי הנמלטים בין ההרים שבסביבה. בהגיעם חזרה לשכם כבר נמצא שם אחד הנמלטים שנאסף לפני-כן על-ידי משטרת ג'נין. חוליית המשטרה, שיצאה עם השניים למקום, מצאה את ישראלי מת. (ח. אבין שהיה בין הנמלטים נהרג בשלב האחרון של מלחמת הקוממיות ב- 13.3.48 בעמדו בראש פלוגת ''ההגנה'' שחשה לעזרת מגדיאל).
דבר האסוו נודע בכפר-סבא רק למחרת. ביום שני לפנות ערב הובאה גוויית, של אברהם ישראלי והונחה באולם הישיבות של המועצה ולידה משמר כבוד של נוטרים. ביום שלישי קרוב לשעת הלוויה הגיעו למקום שאר הנמלטים.
שבועיים לאחר המקרה, שלח ראש המועצה, אברהם קרן, מכתב תודה למוכתר הכפר ג'בע ואמנם, במלחמת ששת הימים כשנכנסה יחידת צה''ל לתוך הכפר, באו לקראתה אחדים מנכבדי הכפר ובהם גם המוכתר חאפז ג'ראד. הוא שלף מכיסו מכתב ישן, מ-23 ביוני 1943 והציגו לפני מפקד היחידה עמי, איש כפר-סבא. במכתב, שהיה חתום בידי א. קרן, הוא הודה למוכתר ולתושבי הכפר במלים חמות ביותר על היחס האנושי, ההתנהגות האצילה והטיפול האדיב באחד מתושבי כפר-סבא. המכתב סיים בהבעת תודה למוכתר ולבני משפחתו על מעשיהם הטובים, הראויים לשמש מופת ליחסים שבין אדם לחברו ובין עם לעם.
המוכתר שמר על המכתב קרוב ל-25 שנה, מתוך הנחה, כי אולי יום יבוא והוא יביא תועלת. הוא לא שעה. ביום השני למלחמת ששת הימים הגיעה יחידת צה''ל לכפר והוא הציג את המכתב. מפקד היחידה ואנשיו הוכיחו לו, שיש שכר וגמול למעשים טובים. הם איפשרו לתושבי הכפר להשיג את כל צרכיהם וכאשר נשאל המוכתר אם יש לו משאלות השיב : ''איו כל צורך. השטר נפרע'' .
שלוש היו המטרות שעמדו לפני הישוב : הגנה על הישוב העברי מפני פורעים מבפנים, חיזוק המשק העברי למקרה של התקיפה מבחוץ והיחלצות לעזרת הצבא הבריטי הלוחם. בקריאתם של המוסדות הלאומיים (הסוכנות והוועד הלאומי)
297