בלויית אחד מחברי ''ההגנה'' שנפל (כנוטר), בראש צועדים קציני משטרה בריטים

הסימן הראשון לפרוץ המהומות באיזור היה גם הפעם, כבמקרים קודמים, עזיבת הפועלים הערבים את מקומות העבודה. הללו, שהתפרנסו מהעבודה במשק היהודי, היו תמיד ראשונים לשמוע את בשורת המהומות הקרובות ורבים מהם , שהכירו את הדרכים בשדות וב פרדסים! ניצלו את ידיעותיהם כדי לצלוף בעובדים היהודים בדרכם לעבודה וממנה.

ב-12.3.36 כתב ''דבר'':

''רוח רעה, רעה מאד, רוח הפקרות, רוח דמים מנשבת שוב בארץ. שלשום נהרג בדרך קלקיליה - טול-כרם, אחד מטובי חברינו, מן החקלאים המעולים בארץ, הראוי לשמש סמל לעבודה ולשלום (א. גלותמן), נפל בידי מרצחים. יומיים לפני זה התנפלה בקרבת מקום קבוצת שודדים מזויינים על אוטו נוסעים. נעקרו עצים רבים בפרדס שעל-יד כפר-סבא ובאותו לילה ירו אלמונים מספר יריות על רמת הכובש, במקום קרוב מאד לישוב, על-יד הבאר. ויריות אלו לא באו בהפתעה, כי זה כמה שבועות נשמע צליל מחריד על-יד הנקודה, ולא פעם העיר את דעת השלטונות המקומיים על סכנה חמורה זו''.

בתזכיר שהגישו נציגי הסיעות בוועד המושבה למושל המחוז, נוכח ההסתה המוגברת שהתנהלה בסביבת כפר-סבא ומעשי החבלה ברכוש ובנפש, צויינו עובדות אלה :

• ''ביום 20.4.36 פנה בטלפון מר סלאמי אפנדי, היושב בגבול כפר-סבא למר דוד לוינברג ותוך כדי שיחה איים עליו בדברים הבאים : ,אארגן אלפיים איש עם נשק ואתנפל על המושבה'.

• ''ביום 22.4.36 נעקרו 26 עצים בפרדסו של מר רוזנבלום, הנמצא בשכנות פרדסו של סלאמי אפנדי .

• ''במשך כל השבוע נורו יריות תכופות מפרדסו של סלאמי אפנדי ונרגמו עובדים בגבולות הפרדסים של רייסקין, לופטה, פרוידנהייס, פפר וברגר בעברם מפרדס רייסקין לפרדס פרוידנהיים ראו כמה אותות , שניתנו מאוהלי הבדואים החונים על ההר מצד צפון של המשקים. השומרים הרגישו באותות ומיהרו להיכנס לפרדס. מיד נראתה גם להבה מצד אוהל שני, העומד יחיד לא הרחק מאוהלי הבדואים. ומיד נורו יריות מן הוואדי הקרוב. חיימוביץ חש בירכו ובר-אדון לקח אותו על הגב ונשא אותו למשק רייסקין. כשהתרחקו כמה מטרים נזרק עליהם דבר מה, טימופיוב סבר שזוהי פצצה, אך מכיוון שלא התפוצצה לא חזרו לאותו

291