שר האוצר בחנוכת מפעלי ''גיבור''

בראשית דבריו סיפר ספיר על ימיו הראשונים בארץ אותה מצא בבואו כשהיא נתונה בחוסר עבודה חמור וכל אשר ראה מסביבו היה שממה ועזובה :

''תנאי המגורים היו חלוציים - גרתי עם כמה חברים יחדיו בחדר ללא שירותים ומדי פעם טולטלתי ממקום אחד למשנהו. רק לאחר נישואי עם שושנה נכנסנו לגור בחדר אחד, שהיה כולו שלנו. על שירותים עם אמבטיה אף לא חלמנו. כשהחמיר חוסר העבודה קיבלתי שעות ראשונות של עבודה בניהול חשבונות. משבר נפשי פקדני עם נטישת העבודה הפיסית והמעבר לעבודה אחרת, אך הרצון להישאר במקום זה גבר על הלבטים.

''לאט לאט נמשכתי והוכנסתי לחיים הציבוריים של המקום, שהתרכזו בצריפים של ההסתדרות, של המפלגה, באוהלי הקיבוצים 'הכובש' ו'ל''ג' וגם בביתו של ב. פריבר. אחת הפעולות הראשונות בתחום הציבורי היה הצטרפותי להנהלת קואופרטיב המים, שבבעלותו היו שתי בארות עם כמה מאות מטרים של צנורות בעלי קוטר קטן.

'' אם ארצה לסקור את התפתחותה של המושבה: מיני אז, די יהיה אם נבחון את תולדות מפעל המים מאז ועד היום, כשהוא מספק מיליוני ממ''ע מים להשקאת אלפי דונמים הדר וגידולי ירקות למיניהם, וכן למפעלי התעשית המפותחים המעסיקים כיום אלפי עובדים.

''לעולם לא אשכח את העצבות שהיתה יורדת על המושבה עם שקיעת החמה ורדת החשכה. חשמל טרם היה, לא בבתים ולא ברחובות. האורות שנראו מרחוק היו אורות קלקיליה שהיו משרים אימה על המושבה. בימים ראשונים אלה שמעתי סיפורים על תולדותיה של כפר-סבא ועל חלוציה הראשונים מהם שישנו על לוחות במשך כל ששת הלילות של השבוע שבסופו, לכבוד השבת נסעו לפתח-תקווה. על החורבן וההרס שהיו מנת חלקו של הישוב ועל הסכנות שארבו לתושבי המקום הזה בשנות המאורעות.

''מאורעות הדמים היו לנו חזיונות חוזרים ונשנים, בעצם הם נמשכים עד היום. כאשר יום-יום הננו מוליכים לקברות מתפארת בנינו הנרצחים מכדורי האויב כמו בשנות השלושים ובשנים שקדמו להן. אולם חיינו נתונים היו גם לסערות פנימיות כאשר הפועלים העבריים ניהלו מאבקיהם על זכותו של הפועל לעבודה וקיומו של המשק העברי על-ידי עבודה עברית, מאבק לו היו שותפים רבים וטובים מבין הישוב העברי, בהם מטובי המשוררים והסופרים שעמדו אתנו ליד שערים נעולים.

265