ראש העיריה עונד לאורח סיכת זהב של סמל העיריה

אוהב את רחוב ארלוזורוב שבו הנך גר, מתעניין בכל הנעשה בה, שמח לכל עץ שנשתל ולכל בית שנבנה בה, נוסך מכשרונותיך על כל מפעל חדש המוקם בה.

''ארוכה וקשה היא דרך בניינה של כפר-סבא. עמל ותלאה, הרס וחורבן, אזלת יד והתלהבות חלוצית, מרחיבים גבולות וקולטים עולים. העיר פושטת צורה ולובשת צורה. אלה מזדקנים והולכים לעולמם ואלה נופלים באביב חייהם על הגנת המקום ותקומת ישראל. אולם המושבה-העיר כפר-סבא אינה מזדקנת. היא מתרעננת, מתפתחת, פורחת. דמי עלומיהם של בניה שנפלו במערכות ישראל זורמים לתוך עורקי העיר למען תגדל ותשגשג, למען תחיה לעדי עד. בספר חיים זה של כפר-סבא לך, ספיר היקר, שמור דף מזהיר.

''נפלה הזכות הגדולה בחלקי, שהנני נשען ונתמך על נבחרי העיר ואמון תושביה, להיות שליחם לדבר מצווה ולפרוע חוב שהעיר חשה שהיא חייבת לך, ולהגיש לך את כתב אזרחות הכבוד הראשונה של כפר-סבא.

''אני מברך אותך שתאריך ימים ושנים בעירך-עירו יחד עם שושנה רעייתך ויחד איתנו בכוח מחודש, בלב מאמן, ברוח עז, בלהט פנימי, כאשר כולנו מלוכדים ומאוחדים, נלך בדרך ההמשך של התפתחות כפר-סבא ושגשונה, כשמדינת ישראל יושבת לבטח ושלום לה מכל עבריה.

''חג זה של הענקת אזרחות הכבוד הראשונה של כפר-סבא לשר פנחס ספיר יצטרף לימים הטובים הרבים שיבואו אחריו בעירנו כפר-סבא'',

על כתב אזרחות הכבוד, שהוקרא על-ידי מ. אלמוג חתמו כל חברי מועצת העיריה וראשיה.

בדברי התודה שלו אמר פנחס ספיר :

''אוהב אני אותך, כפר-סבא. הן בך צעדתי כמעט את צעדי הראשונים בחיי בארץ. כאן חייתי ועמלתי. כאו הקימותי את משפחתי, כאן חיו הורי 15 שנה וכאן הלכו לעולמם. מכאן זינקתי לפעולות הציבוריות השונות וכאן פעלתי כדי להרחיב את הישוב ולהכשירו להיות קולטת עולים חדשים. במקום זה הייתי שותף למצוקה ולשמחה ועתה יכול אני לומר בבטחה, כי מעיר זו לא אפרד.

''תקופות נשאלתי מדוע אני מטלטל את עצמי מאז 1937 , יום-יום, הלוך וחזור אם זה לתל-אביב וחזרה ואם זה לירושלים וחזרה ולא העתקתי את דירתי לעיר אחרת ותשובתי היא, גם כשישמעו הדברים סנטימנטליים, אז זוהי האמת : אוהב אני את המקום הזה''.

264