| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

,למען שהאדמה תעובד בידי האיכרים גופא ושייווסד שם ישוב עברי ממש, קיבלו את ההחלטות ורובן נרשמו בספר התקנות (ראה ספר-התקנות בעמוד 72).

''בתור ערבון שימלאו אחרי התקנון נתן כל אחד שטר על 200 פראנק. אולם סוף-סוף נשארו התנאים הללו רק על גבי הנייר. עוד טרם שנחלקה האדמה בגורל כבר מכרו רבים בפתח-תקווה את זכותם על חלק אדמתם בכפר סבא ב-7-5 נאפוליון. בה' באדר ב' תרס''ה שבו והפילו את הגורל ובחרו בוועד, שסידר את ספר האחוזה, הדפיס את המפה ונתן לכל חבר שטר-קניין על שמו. מני אז החג ה,עסק' לפרוח ביתר שאת, ובעד 53 דונאם אדמה, או יותר נכון בעד הזכות על החלק הזה, קיבלו 500 תחת 200 פראנק שעלה לכל אחד. אחרי שנחפרה הבאר ונבנה הבית הציבורי עלה השער עד 800 פראנק ויש שדורשים כעת בעד 'אחוזתם' גם 1,000 פראנק. אלה שלא הספיקו למכור אדמת בור מכרו את זה שנטעו תיכף בשנה הראשונה ובאופן כזה עבר חלק גדול מנחלת כפר-סבא לידיים חדשות : כ-2000 דונאם לידי תושבי ירושלים וכ-1000 דונאם לידי המתיישבים החדשים.

''חלק גדול מהקונים הראשונים ומפקידי האדמיניסטרציה, שלא עבדו ולא נטעו על כמות האדמה הדרושה על-פי התקנות ושבוודאי לא יתיישבו שם לעולם גם בעתיד, לא מיהרו בכל זאת למכור לאחרים את אדמתם, מפני שהמחיר הנוכחי הוא עוד יותר קטן מהמחיר שמשלמים לערבים. והרי הם מחכים לאותו זמן שיבנו בתים בכפר-סבא, ואז יקבלו בעד אדמתם פי שלושה. ומכיוון שהם לא השקיעו קפיטאלים גדולים בכפר-סבא, בעמל וביגיעה רבה לא עלתה להם נחלתם, מובן על כן שהם לא מתעניינים בה כלל וגם לא משלמים מס ההערכה ובזה מפריעים הרבה להתפתחות הישוב במקום ההוא.

''הוועד שקוע זה כשלוש שנים בדפיציט של קרוב ל- 3,000, פראנק, מה ששולל ממנו את כל האינציאטיבה ולא נותן לו שום אפשרות לעשות דבר-מה לטובת הישוב בכפר-סבא.

''אלה שכל הדבר אצלם אינו אלא עניין של ספקולאציה סובלים מהמצב הנוכחי של כפר-סבא אולי רק בזה שאינם יכולים למכור את חלקם במחיר גבוה. אבל כל הקושי של המצב נופל ביחוד על הפועלים ובעלי הנחלה שעיבדו את אדמתם.

''היהודים העובדים בכפר-סבא כל השבוע שבים לשבת לפתח-תקווה ומפני זה עובדים שם ביום ו' רק שעות אחדות וביום א' חצי יום. וככה יוצא שמשלמים

25