הקהל בעצרת היובל

השואה שעברה על יהדות אירופה ומאבקו של הישוב על מעמדו ועל חירותו הטביעו את חותמם על מעשיה ופעולותיה של המועצה המקומית. תושבי כפר-סבא, כפרטים וככלל, נתנו את מלוא חלקם למאבקו של הישוב בארץ, כמושבת ספר נשאה המושבה בעול ההגנה של הקו הראשון, וגם במלחמת השחרור עמדה המושבה על המשמר בקו החזית ממש. עם כל זה לא הוסחה הדעת לרגע מהעבודה בבניין, בפיתוח, בהקמת מוסדות ובביסוס כלכלתה של המושבה,

''בתקופה הראשונה (1939 - 1943) הושקע כל המרץ בהנהגת חוק וסדר במושבה. היה צורך חיוני להשתלט על התוהו-ובוהו ששרר במושבה ועל ההזנחה שחציצה מכל עבר ופינה וליצור חיים ציבוריים מאורגנים ומתוקנים, כדי לאפשר את הקמתם של השירותים, שכל ציבור תרבותי זקוק להם : חינוך, בריאותו סעד ובטחון,

''בתקופה השניה (1943 - 1947) התרכזה המועצה בתכנון המושבה/, בשיפור פניה, בהרחבת גבולותיה וביצירת תנאים שיאפשרו לה גידול מתמיד ימסודר, הפעולה החשובה ביותר בתקופה זו היתה הקמת שיכון ראשון לעולים חדשים, מועצת כפר-סבא היתה המועצה הראשונה בארץ שהתחילה במפעל שיכון מוניציפאלי, ולפעילה זו היו הדים רבים בארץ.

''בתקופה השלישית (1947 - 1949 ) הוכפלו המעשים והיזמה לביסוס החיים הכלכליים של תושבי המושבה והעולים שזרמו אליה, השתדלני למשוך למושבה מוסדות ארציים כדי ליצור תעסוקה, המועצה, בשיתוף עם גורמים שונים, הקימה בנייני חרושת והחכירה אותם, גם בשטח זה היתה ראשונה, הוקם בית-חולים ליולדות, הראשון במושבות והראשון בארץ שנבנה מלכתחילה למשרה זו. הכבישים, המדרכות, שדרות העצים ברחובות, הגנים, מוסדות החינוך, השיכונים, מוסדות הרפואה, בתי המלאכה והחרושת, - כל אלה הוקמו, נסללו וניטעו בשנים הללו,

''בשנים אלו הצליחה המועצה לשנות את צורתה החיצונית של המושבה ולאפשר לתושבים להתבסס וליצור קהילה מפותחת ותרבותית''.

מעמד של עיר

246