שיכון מאוריציוס
ועדים אתם היום לחורבן בת עמי בגולה, מאשכנז נפתחה הרעה, עלה עליהו הכורת, הונף עליה הגרזן, שכבו לארץ חוצות, נער וזקן, בתולותי ובחורי נפלו בחרב הצר והאוייב הגרמני. ראו עמים ושרים את עניה ומרודיה ואין עוזר לה, סגר עליה המדבר האירופי, את ביתה ומולדתה סגרו על בריח. בשעה שמחוץ תשכל חרב, קול דמי מיליוני אחינו ואחיותינו, עוללינו וטפנו צועקים אליהם מן האדמה ומדמם האדים 'הספר הלבן', שנתערער מיסודו''.
בחודש ספטמבר, עם גמר בניינם של הבתים הראשונים החלו זורמים למושבה עולים חדשים. ניצולים מפולין, מליטא ומרומניה וגם מארצות המזרח - סוריה ומצרים. הוקמה ועדת שיכון מנציגי המועצה המקומית ומבא-כוח לשכת העליה של הסוכנות ועליהם היה לאשר את שמות העולים המשתכנים ולדאוג למימון השיכון.
במחנה העולים בעתלית נודע לתהילה השיכון הנוח של כפר-סבא ורבים מן העולים תבעו לעבור למושבה.
עם בוא העולה למושבה התקבל על-ידי חברי ועדת העליה והם טיפלו בו במסירות ובאהבה, סידרוהו בשיכון והדריכוהו בצעדיו הראשונים בחייו החדשים. הוועדה גם ארגנה שיעורי ערב והדרכה בעבודה לעולים.
רוב העולים, צעירים בעלי משפחות קטנות, אחרי כל מה שעבר עליהם בגיטאות, ביערות ובמחנות, היו כמהים לחיי משפחח שקטים ומסודרים. הם לא היו מסוגלים מבחינה גופנית ונפשית לעבודה קשה. הלשכה בכפר-סבא עשתה מאמצים רבים לפתור את שאלת חוסר העבודה. סודרו להם עבודות ציבוריות, וכך עברה תקופה קשה בלי זעזועים מיוחדים.
מאוחר יותר נבנו על אדמת למפרט 54 דירות נוספות, שעלו 52,000 לירות. בתקופת מלחמת-השחרור חלה שוב הפסקה זמנית בתנועה הבניין, והיא חודשה עם ההפוגה הראשונה בפעולות המלחמה בארץ. מלבד הוספת 22 בתים בשיכוני למפרט ואקרמן החלו בשנת 1948 בבנייו שכונת עולים חדשה על אדמת סרוגוביץ - שכונת-סירקין, ובה נבנו 37 בתים ובהם 74 דירות בות חדר אחד.
234