המועצה לא הסתפקה בשיכן זה ויצאה לבנות שיכונים נוספים לעולים. בכרוז לתושבים בעניין קליטת העליה נאמר :
''כפר-סבא היתה הראשונה בין מושבות הארץ, ששיכנה שיכון קבע 20 משפחות עולים מבין גולי מאוריציוס וניצולי מחנות ההשמדה באירופה. מאמצנו זה שימש אות ומופת ליתר הערים והמושבות ללכת בדרך זו, כי הדרך הזו היא חובת השעה של כל נקודת ישוב.
''עת לעשות, נכין לפדויים קורת גג !
''יהודי כפר-סבא ! אין זאת למעלה מכוחותינו. נראה נא את המפעל הזה כתובת-כבוד שעל כולנו לעשותה באמונה ובשמחה,
''בלב פתוח וביד רחבה נקים בית לשבי מולדת''.
במגילת-היסוד לבתי השיכון נאמר :
''ביום א' בשבת, ל''ג בעומר, י''ח לחודש אייר תש''ו, ב-19 במאי 1946 , במלאות שנה לסיום מלחמת העולם השניה, בעוד שעמנו נתון במאבק לחיים ולמוות על חירות העליה ובניין המולדת - המדינה העברית - במעמד הנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, הנהלת הוועד הלאומי, באי-כוח השלטונות, הוועד הפועל של הסתדרות העובדים העברים בארץ-ישראל, המרכז החקלאי, המועצה המקומית כפר-סבא ואורחים מוזמנים - ירינו את אבן-הפינה ל- 72 הדירות לשרידי חרב, שארית הפליטה מהגולה השבים למולדת.
''הבתים הללו נבנים מערבה מהמקום שעמד עליו הישוב העברי העתיק בכפר-סבא, בזמן שהבית השני היה קיים, ומכאן יצאו גולי ציון אלה - כאשר גולי ציון - לדרך נדודיהם הארוכה בגולה והתפזרו על פני ארבע כנפות תבל,
233