white dot


נמצאו מחוץ לתחום, ולפיכך נשללה מהם כל זכות להשתתף בשלטון עצמי מקומי'',

בפברואר 1937 פורסם תיקון לחוקת כפר-סבא והוא הרחיב את תחום המושבה בגוש בתים אחד שכלל את שלוש שכונות הפועלים ואת השטח שלידן. בחוץ נשארו שבעה גושי בתים ובהם שכונת הפועלים ב', שכונת צפון ומספר בתים בודדים, ביניהם ביתו של ברוך פריבר, שאז מלאו 29 שנים לבואו לכפר-סבא.

ועד מושבות השרון

ב-12.4.1926 הודיע ש. ז'וכוביצקי (זקיף) לוועדי המושבות בכפר-סבא, מגדיאל, רמתיים, רעננה, הרצליה וכפר מל''ל : ''החלטנו לארגן ועד מאוחד המורכב מבאי-כוח הנקודות. הוועד יתכנס לראשונה ביום א', ד' באייר, בבית ש. ז'וכוביצקי, רחוב נחלת בנימין בתל-אביב. כל חבר הוועד יתחייב לאסוף את הידיעות על שטח הקרקע הכללי בכל ישוב, השטח המוכשר לעיבוד ולנטיעת פרדס, מספר האנשים המוכנים לנטוע ואמצעיהם הכספיים, כמה מהתושבים מוכנים להתיישב על האדמה וכמה רוצים למכור.

חברי הוועד הראשון היו : ש. ז'וכוביצקי (מגדיא) א. קרו (כפר-סבא) ב. מיכאלי (הרצליה), ב. אוסשרובסקי (רעננה), צ. בנימיני (רמת-השרון), ועוד נציגים. הוועד, שפעל בשטחים שונים גם בתקופת כהונתו של הרשויות המקומיות המאושרות, אירח מדי פעם אישים שעמדו בראש הישוב והתנועה הציונית, ביניהם נשיא ההסתדרות הציונית ד''ר ח. וייצמן ונ. סוקולוב. לזכותו של הוועד הזה יש לזקוף את סלילת הכביש הראשון בשרון, היזמה להקמת בית יולדות ועוד.

ארגון אחר נקרא בשם "החקלאים הלאומיים '', ארגון זה נוסד עם הקמת מגדיאל וישובי השרון הקטנים, שרוב תושביהם היו מהמעמד הבינוני. חבריו לא קיבלו את הסיסמה של "עבודה עצמית", אבל קיבלו את הסיסמה של "עבודה עברית" ועמדו לצד ציבור הפועלים במאבקו על העבודה.

מועצה ממונה

ב-20.3.1937 נסתיימה המערכה על הקמת שלטון מקומי בכפר-סבא. בפקודת שלטונות המנדט מונו 12 חברים למועצה המקומית הראשונה. ההרכב היה : ארבעה חברי ההסתדרות, ארבעה חקלאים, שני ''תושבים'' ושני "בעלי נכסי דלא ניידי", שני התושבים הצטרפו לסיעת ההסתדרות והיוו יחד עמם את הסיעה

222


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא