"הסיבות לכך שבכפר-סבא התמעט כל-כך מספר האיכרים לעומת הפועלים הן :
א) בכפר-סבא נהוגה כמה שנים עבודה עברית טהורה.
ב) מקודם היה נהוג במושבה, שאין מרשים לבנות בית במושבה אלא למי שיש לו לפחות מספר דונמים, אולם לפי דרישת הפועלים החליטו האיכרים להרשות לכל מי שיש רק חצי דונם אדמה לבנות בית,

"מתוך נימוקים אלה באו כל הזרמים במושבה לידי הסכמה, שעד שתאושר חוקה מוניציפלית לכפרים יסודר ועד המושבה מתשעה חברים, שלא על-פי בחירות חפשיות, כי אם שלושה באי-כוח מהחקלאים, שלושה מהפועלים ושלושה מנציגי המעמד הבינוני .

''. בהתאם להסכם זה הורכב ועד המושבה, במשך הזמן עבדו הסיעות בוועד המושבה בהרמוניה, אך בתחילת שנת תרצ"ג פרצי סכסוכים במושבה בקשר לשאלות שונות, ביניהן שאלת הטלת מסים על בעלי הנחלאות. הסכסוכים הלכו והתרחבו. הפרץ במושבה הלך והתרחב מיום ליום, החקלאים התחילו לסדר את ענייני הציבור החקלאי במושבה והקימו מפעל מים עצמאי לשתיה.

''אחרי בירור מקיף ראו חברי ההנהלה, שהיחסים נתחדדו עד כדי כך שהפועלים והחקלאים במושבה עומדים כשני מחנית אוייבים זה לזה. כל הסיעות מכירות, אמנם, שהדרך היותר נוחה לסידור המושבה היא המועצה המוניציפלית, אולם השאלה היא איך לסדר את העניינים עד שתאושר חוקה למועצה מקומית. הפועלים דורשים סידור ועד קהילה והחקלאים דורשים סידור ועד זמני מורכב משלוש הסיעות.

"אחרי כל העבודה המרובה שהשקענו בסידור ועד המושבה העלינו חרס בידינו. נוכחנו, שאין תיקון אחר למצב בכפר-סבא מאשר להרכיב ועד זמני משלוש הסיעות ולהתנות מראש, שהוא ישמש בתפקידו עד שתתפרסם חוקת מועצה מקומית. כי רק על-ידי העבודה המשותפת בוועד זה במשך זמן מה יתקרבו הלבבות ויוכשר המקום לסידור ועד מחדש על-ידי בחירות דמוקראטיות. אולם להצעה זו לא הסכימה מועצת הפועלים '' ,

במכתב שני למועצת פועלי כפר-סבא כותבת הנהלת הוועד הלאומי :

"למראה העזובה במושבה ראו שלטונות המחוז הכרח להתערב בדבר ומינו מוכתרים כדוגמת המוכתרים בכפרים הערביים, הנהלת הוועד הלאומי לא השלימה עם הסידור הזה, אשר איננו נותן פתרון לכל השאלות המוניציפליות של

219