פ. ספיר נואם בעצרת במלאות 30 שנה למאבק על עבודה עברית

לשמירה. מכאיב ומעציב שאחד הממונים על השמירה הנו מראשי פורצי חגדר בשטח זה ופרדסו הנמצא בגבול המושבה משמש מקום מקלט לאלה שנגדם מכוונת השמירה. לא פעם התאוננו לפני השומרים בעת בקורת השמירה על תדבר המשונה, העומד בסתירה גמורה לתפקידם הכביר של אלה המוסרים את נפשם על משמר ההגנה והשמירה. המשכת מצב זה מתפרשת כאילן הסכימה לכך המועצה המקומית. על המועצה להכריז שהיא סולדת ממעשים כאלה ומגנה אותם.

''א. גולדשמידט : מביע את ספקותיו אם 100 אחוז עבודה עברית יבטיחו גם 100 אחוז בטחון למושבה. הוא חושב, כי יחסי שכנות טובה עם הכפרים הסמוכים חשובים לא פחית מהשמירה, (אנגל : אנו בעד יחסי שכנות, אבל לא על חשבונם של פועלים רעבים ללחם).

''א. כהן: עשר שנים כבר מטפלים בדבר הזה. סיבת אל-העסקת הפועל חיהודי היא שהאיכר חס על כספו. אנו מעמד אחד, מהגולה ברחנו לארץ, אך מכאן אין לנו לאן לברוח. לכולנו חרדה אחת. על כן גם העזרה צריכה להיות לכולם. אחד חייב להיכנס למצבו של השני. מדוע לא תתן הסוכנות תקציב גם כפרדסנים, כשם שהיא נותנת לפועלים. רק בכוחות מאוחדים נגיע למטרה אחת, להיות ישוב אחד''.

הפרחים יצרו סיסמה

יום במשמרת

''הגעתי למקום הריכוז, ליד מועצת הפועלים, ומשם יצאנו, קבוצת פועלים למשמרת. מיד עם בואנו לפרדס א. הגיעה לשם קבוצת שוטרים. ,בפיקודו של סמל בריטי. הסמל השאיר במקום, ליד השער הנעול של הפרדס, שוטר ,יהודי אחד''

193