סופרים ואמנים במשמרת

בנוכחותו .של הח' י. בר-שירה, נכלל סיור במשקי ההתיישבות החדשה, ומראה העיניים והלך הנפש השפיעו עליהם רבות. בסיום סיורנו אמרה לי רעיית השופט, כי היא גאה על מוצאה מאנוסי ספרד, ואף ציינה שבתם לומדת עברית''.

ואמנם השיחות של ברל כצנלסון ודוד בן-גוריון עם השופט בודילי לא עברו בלי רושם. השופט נהפך לאוהד התנועה החלוצית וניכר בגישתו החדשה לנשפשי העבודה העברית. דרכו החדשה לא נראתה בעיני השלטונות ובודילי סולק מכהינתו ומתפקידו ועזב את הארץ.

עלבונות רבים ספגו במאבק זה גם השוטרים היהודיים, ששירתו במשטרת הבריטית. בכל מקרה ששוטר יהודי לא עשה את רצונו של הפרדסן הוא הואשם לפני קצינו בחד-צדדיות. במצב קשה במיוחד היו קצינים יהודים, שהממונים עליהם לא נתנו בהם אימון, מאחר שבמקרים רבים פנו האיכרים אל הקצינים הבריטיים מעל לראשי הקצינים היהודיים.

היו מספר נימוקים בפי הפרדסנים המתנכרים והמחרימים את הפועל העברי, טענתם הראשונה היתה, ששכרו של הפועל העברי גבוה יותר ופריון העבודה שלו נמוך משל הערבי. וטענתם השניה - שלא תמיד נאמרה בקול רם - היתה, שהפועל העברי מאורגן בהסתדרות ונוטה להכריז שביתות, ולא כן הפועל הערבי - הוא אינו מאורגן ואינו שובת ואפשר לקבלו ולפטרו בכל יום ובכל שעה. לאחר שנעשו כמה נסיונות למצוא פתרון לשאלות השכר ופריון העבודה, החלו האיכרים מעלים נימוק חדש נגד העבודה העברית הטהורה : עבודה מעורבת של פועלים ערבים ויהודים הכרחית מטעמים פוליטיים, למעו השלום בין העמים.

''הדרישה שהמעביד העברי יעסיק במשקו רק עובד עברי, ולא זר, עשויה להביא לפירוד בין היהודים והערבים ולהגדיל עוד יותר את השנאה הקיימת בלאו הכי והגורמת להתפרצויות דמים , כתב מחבר ''משפחת האדמה'', הסופר הנודע משה סמילנסקי. רעיון זה נתקבל ברצון על דעת מנהלי השלטון האנגלי בארץ, והדים רציניים לנימוק זה היו אף בחוגים שונים בחוץ-לארץ, עם העלאת הנימיק הזה גדלו עוד יותר הקשיים והמכשילים בדרכם של הפועלים העבריים. ד''ר יחזקאל קויפמן, שהיה בין העומדים במשמרות ליד הפרדסים בכפר-סבא, הוכיח את מ, סמילנסקי וכתב :

''הבטחון בשיתוף כלכלי ומדיני, וביחוד שהם יביאו לנו את השלום עם הערבים, הוא בטחון-שווא. הרצון של היהודי לקנות את לב הגויים על-ידי ויתור

170