קטע מפרוטוקול בכתב ידו של פ. ספיר

במשפט אחר, שבו הועמדו לדין שמעון קושניר, מזכיר מועצת הפועלים ברוך מינקובסקי (מניב), דב שוכמן ואליעזר קנטור, אמר אותו שופט בפסק-דינו:

כל המחוז הזה, תל-אביב והסביבה, בשטח של כמה מילין מרובעים, נושב ''כולו על-ידי יהודים, ובלי ספק הרבה יהודים עושים פה עבודה טובה, אבל עבודתם הטובה מתקלקלת על-ידי אנשים כמוכם. אינני יודע אם יש לנאשמים האלה עניין בבית הלאומי, שהם מדברים עליו, אבל עליהם לדעת, כי בית שיש בו מריבות, אינו יכול לעמוד. - - - אם אין אנשים יודעים איך להתנהג, תצטרך הממשלה להפחית את העליה לארץ הזאת''.

הנאשמים נידונו לחדשיים מאסר עם עבודת פרך, וללא זכות ערעור.

השופט בודילי נודע כחד-צדדי ופסקי הדין שלו צויינו לשלילה גם בסקירות מאוחרות שנכתבו על אותה פרשה.

בקשר לכד פרסם שמעון קושניר (ב- 21.5.1964) מכתב ובו הוא כותב :

-'' -- נחטא לאמת, אם לא נציין את השינוי שחל בתפיסתו של השופט ''... בהמשך עבודתו בארץ. ורצוני להעיד על מה שידוע לי ולרבים בישוב. השופט בודילי נתפרסם כשופט צדק, גם במשפט רצח ארלוזורוב. אולם הוא לא עמד על טיב הישוב היהודי מקרוב והיה מושפע מרוח השלטונות, שהצדיקו התנכרות לפועל העברי מטעמים פוליטיים. בעבודה הזרה ראה זרך לביסוס השלום בין שני העמים.

''באחד הימים נפגש השופט בודילי עם אחד מעורכי-הדין החשובים, י. בר- שירה, ושאלו לדעת הישוב העברי על המשפט האנגלי בארץ. הח' י. בר-שירה ציין באותו מעמד, שבישוב מכבדים את דרך שיפוטו ורואים בו שופט צדק, חוץ ממשפטיו על העבודה העברית. ביקש השופט בודילי, שיוכיח לי בפרטים במה לא צדק. הציע לו הח' י. בר-שירה להועידו עם שני בני-סמכא בתנועת העבודה, עם ברל כצנלסון ז''ל ועם דוד בו-גוריין יבל''א. הפגישה נתקיימה, ואף היה המשך לפגישות. ברל תיאר לפניו את ה'פושעים' ואת 'הורסי הישוב', שדן אותם לפרך, ואת חלקם של הללו בבניין הארץ, ואף הביא לו בהזדמנות זו את ספרו על כיבוש העמק ובניין כפר-יחזקאל, שתורגם לאנגלית באמריקה.

''שריצינו את 'עוובננו' הופתעתי, שבאחת המועצות של ההסתדרות, שנתקיימה בבית 'הפועל' ברחוב נחמני, בשנת 1938 , באו השופט בודילי ורעייתו בליוויות פולה בן-גוריון, ונקראתי לפגישה עמהם. בפגישה בבית הח' ד. בן-גוריון

169