שני מאבקים פנימיים גדולים התחוללו בכפר-סבא בשנים שלאחר שיקומה. שני המאבקים הללו, שהגיעו לשיאם בשנת 1934 , היו עקרוניים במהותם ועל-כן חרגו מגדר מאבקים מקומיים והעסיקו את הישוב כולו ואת מוסדותיו העליוניים. היו אלה המאבק על עבודה עברית והמאבק על ניהול עצמי ועל דמות השלטון המקומי.
''אם ישאל ההיסטוריון בעתיד, מה היה הגורם המניע, המרכזי והמכריע בהקמת מדינת ישראל, יקבע בלי שום ספק, כי היו הרבה גורמים היסטוריים, פוליטיים ובין-לאומיים, אבל הגורם שבלעדיו לא היתה קמה המדינה ולא היינו יכולים לחלום על מדינה, היה רק דבר אחד '- המאבק על העבודה העברית'' - כך הגדיר דוד בו-גוריון את חשיבותה של הבעיה, אשר העסיקה את ישובנו כשתי עשרות שנים וקבעה את גורלו.
בהמשך דבריו אמר בן-גוריון :
''ההבדל בינינו ובין כל ישובי היהודים בעולם, בימינו ובכל הדורות אחרי החורבן, הוא לא שאצלנו יש ראש ממשלה יהודי - גם באיטליה היה ראש ממשלה יהודי בשם לוצאטו - לא שאצלנו יש שוטרים יהודיים ואסירים יהודיים - זה תמצאו בכל המקומות. אבל יש דבר אחד שלא תמצאו בכל מקום בעולם, לא בדור הזה ולא בכל התקופות הקודמות וזה - העבודה, הקלה והקשה, הנעשית כולה על-ידינו ולא היתה מהפיכה בעם היהודי כמהפיכה הזאת, ולא היה דבר שלא נראה כל-כך בלתי-אפשרי כדבר הזה. ואם יש זכות לעליה השניה, אין היא בכך שהיא המציאה את הרעיון הזה - הוא קדם לה עוד בדור הראשון - אלא שהיא התמסרה לו בחייה וזכתה לממשיכים בדור שני ושלישי, אשר עשו את הדבר, אשר לחכמי הכלכלה ולסוציולוגים היה נראה בלתי-אפשרי''.
עם הקמת המדינה נפתרה וחוסלה הבעיה של עבודה עברית. כיום יש בישראל עבודה ישראלית ואין הבדל מי העובד. אולם בעיית העבודה העברית היתה קיימת מאז קיימה של התניעה הציונית ואף לפניה - מאז חידושי של הישוב העברי בארצנו. מדי פעם קמו טובי הישוב ותבעו להשתמש רק בעבודה עברית, ונגדם יצאו בעלי הבתים בישובים העירוניים ואיכרים ופרדסנים במושבות הגדולות, שהעסיקי במשקיהם פועלים זרים וזולים בלבד. היו מקרים, שפועלים
162