זליג ביילין נולד בדיסנה שבפלך וילנה בליטא בא' חנוכה תרל''א לאביו מיכאל, יהודי למדן וסוחר, שישב כל שנותיו במוסקבה ושימש סוכן לבתי-חרושת.
בילדותו למד ב''חדר''. עברית ורוסית למד מפי מורים פרטיים שחינכוהו והשפיעו עליו ברוחם ופיתחו את שאיפתו לעלות לארץ-ישראל.
בעת גירוש היהודים ממוסקבה ב- 1892 , גורשו משם הוא ואביו. בשנה שלאחריה גורש גם מריגה בגלל תיעדר זכות ישיבה ומשום היותו יהודי. ב-1900 התיישב בוויטבסק ונשא לאשה את שיינה הורוביץ, ממשפחת הגר''א מווילנה.
ב-1910 ביקר בארץ וניהל משא-ומתן עם מאיר דיזנגוף בדבר קניית אדמה מחברת 'גאולה', אך לא קנה. ב- 1912 בא מנחם שיינקין לוויטבסק ובילקוטו הצעות לציונים לקנות קרקעות בארץ וקנה בשבילו אדמה בכפר-סבא.
ב-1913 בא ביילין לארץ וקיבל מהוועד של כפר-סבא העתק מספר-האחוזה על האדמה שקנה ומסר אותה לדב סקיבין ולאליהו אוסטשינסקי לטפל בה ולנטוע עליה כרמי שקדים ויער אקליפטוס ואחר חזר לוויטבסק.
משפחת ביילין היתה גרה בבית הוריו של מרק שגאל נוויטבסק. בהשתדלות הגברת ביילין הסכימו הוריו של שגאל להכניסו לבית-הספר לציור של אבל פן, שגם הוא היה אז בוויטבסק. הוריו של שגאל סירבו לשלוח את בנם להשתלם בפטרסבורג מחמת חוסר כסף וזליג ביילין ואשתו הציעו לשלם את שכר-הדירה לשנה מראש, כדי שיהא כסף להוצאות לימודיו של הנער הכשרוני.
ב-1915 גורש ביילין לסיביר באשמת פעילות ציונית ותתגורר באירקוצק עד ששוחרר, עם פרוץ המהפיכה, וחזר לוויטבסק. כעבור זמן לא רב אסרו אותן גם השלטונות הבולשביקיים באותה אשמה והוא ישב שנה בכלא בוויטבסק, יחד עם שאר הציונים בעיר. ובשנת 1923 עלה מרוסיה לארץ והתיישב בכפר-סבא.
הוא השקיע הרבה פעולה ומרץ בפיתוח המוסדות הדתיים ולו חלק רב בבניין בית-הכנסת הגדול ונהחזקתו. היה חבר במועצה המקומית הראשונה.
נפטר בכ''ח כסלו תש''ז.
159