כפר-סבא קום יקום ...

"כפר-סבא קום יקום ... "


כפר-סבא קום יקום ...

אחרי פרעות מאי תרפ''א (1921) לא היה החורבן כה יסודי כמו אחרי המלחמה. הנטיעות כמעט לא נפגעו. ההמון הפרוע! שהשתולל ימים אחדים, לא יכול היה לבצע מלאכת הרס כה יסודית כצבא סדיר וסוללת תותחים. אולם רציפות החיים במקום הופסקה ועברה כשנה עד שהמתיישבים החלו שבים לאדמתם.

במקום מושב הוועד בפתח-תקווה היתה תלוייה כרזה : ''כפר-סבא קום יקום על אף כל מזימות השטן ויהיה לישוב לשם ולתפארת''.

משה דרויאן מספר :

''ב-1921 קיבלתי את השמירה בכפר-סבא לאחר שהוועד החליט לשוב למקום. למעשה, לא היה כמעט מה לשמור, כיוון שהמושבה נהרסה במאורעות 1921 ותושבי כפר-סבא הועברו לפתח-תקווה.

''אשתי זהבה מבית דב ויינברג קיבלה 30 דונאם אדמה בכפר-סבא כמתנה ליום כלולותינו, ואני ראיתי את עצמי כמתיישב בעתיד הקרוב. לכן הסכמתי לקבל על עצמי את תפקיד השומר, הורי התנגדו להחלטה זו ואני פניתי אל אברהם שפירא, שיהיה הפוסק בעניין. שפירא עודד אותי לקחת עלי את התפקיד ואמר, שכמשוחרר הגדוד העברי יש לי הנתונים הדרושים למילוי משימה מסוכנת מעין זו. הוא נתן בידי מכתב-המלצה למוכתר קלקיליה, חג' נימר אישבע, וביקשו לקבלני תחת חסותו. כן נתן לי סוסה ונשק.

'' רכבתי מפתח-תקווה לכפר-סבא דרך 'שבע הטחנות', באתי אל אותו חג' נימר, שהיה שונא יהודים מובהק, ומסרתי לו את המכתב. הוא הניח את ידו על לבו ואמר : 'אהלאן וסהלאן'. הושיב אותי בין אורחיו הנכבדים בחדר האורחים והכריז לפני כולם, כי הוא מקבלני תחת חסותו וכי כל הפוגע בי דינו כאילו פגע באחד מבני משפחת אישבע.

''על אף חסותו של חג' נימר הקפדתי על הזהירות בעת עבודת השמירה. הייתי משנה את מקום הימצאי ללא הרף ולא לנתי באותו מקום פעמיים, כדי שלא יידעו את מקומי. כד שמרתי כל השבוע.

הצטלבות הדרכים תריק שווקט - תריק אל-חרם, שבה בנויה כיום שכונת-אליעזר, היתה זירת פעולה לשודדים, הללו שדדו את כספי הפלחים שחזרו

140


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא